יום ג', ה- 23.6. השעה היא בערך 9:30. יום שמש חם וצלול. אחרי יום של מנוחה, אני שמחה לחזור אל השביל, ליומיים אחרונים – בדרך לפלימות'.
-
היציאה מ- Looe עירונית משהו, בין הבתים, לאורך כביש. אבל מהר מאוד הבתים של העיירה נשארים מאחור והכביש הוא כביש צדדי שעובר בשטח חקלאי, עם כבשים שרועות פה ושם וכמה סוסים יפים ובתי חווה מבודדים שמפוזרים בין השדות.
לבסוף אני משאירה גם את הכביש הזה מאחור ונכנסת אל תוך השדות, צועדת על דשא בשטח פתוח, לצד הים – כפי שהתרגלתי בשבועות האחרונים.
שקט ונעים ויפה פה אבל אחרי שאני עוברת קטע מיוער נחמד ביותר, אני מגיעה לכפר Seaton.
ושוב זהו קטע עירוני, לאורך כביש… בין הבתים… עד שאני חולפת גם על פני הכפר הבא – Downderry ושוב שמחה למצוא עצמי מתרחקת מהבתים.
-
כאן מתחיל הקטע היפה של היום, עם כמה מפרצים מרהיבים והרבה מאוד שקט ושלווה.
זהו קטע קליל בהחלט וכבר בסביבות 13:00 בצהרים, למרות הפסקת קפה לא קצרה שעשיתי באחד היישובים בדרך, אני מזהה ממזרח, ולא מאוד רחוק בהמשך הדרך, את היעד שלי להיום – הכפרון Portwrinkle.
-
אני עוצרת להפסקת צהרים לצד השביל, על ספסל עץ, בתוך השדות.
ממולי הים הכחול, מעלי השמים הצלולים, בשדה שלידי רועות כמה פרות…
חם למדי, אבל עדיין לא חם מידי, והבריזה שמגיעה אלי מהים מלטפת אותי.
זאת הפסקת צהריים מאוד מייצגת לשביל הזה והידיעה שעוד מעט אני נפרדת ומשאירה את השלווה הזו מאחור… הופכת כל רגע כזה לרב-ערך.
לבסוף אני קורעת את עצמי מהספסל השקט שלי וממשיכה ללכת בשלווה בשדה עד שאני מגיעה ל- Portwinkle (בסביבות 14).
זה כפר חקלאי קטנטן שבתיו מפוזרים מול הים ואין לו מרכז כלשהו או נמל – רק חוף חולי רחב עם מסעדה ושרותים (שממוקם קצת הלאה מהנקודה ממנה הגעתי, מעבר לבתים).
אני יורדת לכיוון המים דווקא בקצה המערבי (הקרוב) – שם החוף הוא סלעי ויש מזח אבן קטן וקצת מוזנח.
כמה אנשים עם קיאקים שטים שם בין הסלעים היפים.
אני מורידה את התרמיל וחולצת נעליים ומשילה את המכנסיים ונועלת סנדלים ומדלגת על הסלעים אל תוך המים ונכנסת לטבול קצת במים הקרים. סוף סוף, לקראת סיום המסע שלי, חם מספיק כדי לטבול ממש במים.
-
אח”כ אני יושבת להתייבש על איזה סלע ומתארגנת ומעמיסה את התרמיל וממשיכה בשביל ולאורך החוף.
בקצה המרוחק של היישוב, ליד החוף החולי, יש מועדון גולף. השביל ממשיך כאן לאורך הים אבל אני נפרדת ממנו ומתחילה לעלות לאורך כביש צר, לצד המדשאות המטופחות של המועדון, לכיוון הכפר Crafthole (כק”מ מפיצול השביל).
זה כפרון קטן וחמוד שמוקף מצד אחד במדשאות של מועדון הגולף ומצד שני בגבעות חקלאיות מוריקות עד קצה האופק…
ללילה אחרון על השביל, חיפשתי להתפנק בפונדק אנגלי טיפוסי בכפר שקט. חלמתי על מקום עם אווירה כפרית אוטנטית; מקום מטופח אבל בלי טיפה של “פלצנות”.
מצאתי פונדק כזה בכפר Crafthole, מקום שעונה לשם Finnygook Inn.
ה- Inn מקסים לגמרי ואנגלי לחלוטין – בדיוק כמו שחיפשתי. קיבלתי חדר מטופח ונוח עם כיור ושרותים/חדר-אמבטיה פרטיים מחוץ לחדר.
אחרי אמבטיה ארוכה ומנוחה בחדר יצאתי להסתובב קצת בכפר החמוד.
בחנות המכולת הזעירה שלו קניתי חטיף סניקרס – לחגיגות סיום השביל שלי מחר.
לקראת ערב ניגשתי אל הפאב של ה- Inn שהאוכל שמוגש בו הומלץ לי (ביחד עם המקום עצמו; לא שיש מקום אחר פה לאכול בו…).
שוב שמחתי לגלות פאב אנגלי “אמיתי” – חשוך מעט, עטוף עץ חום כהה, עם דלפק בר ארוך.
נראה שכל דבר בפונדק הזה פוגע בול למה שדמיינתי.
מכיוון שחפצתי בערב אנגלי מסורתי – הזמנתי דווקא Fish & Chips. אני לא אוהבת דגים ודי סולדת מאוכל מטוגן… אז אני לא יכולה להגיד שהיה לי ממש טעים 
אבל הרגשתי שזה לגמרי האוכל הנכון בשבילי לערב הזה...
לרגע אפילו חשבתי לקנח בכוס בירה… אבל החלטתי שעד כאן! 
(כן, גם בירה אני לא אוהבת ועכשיו כשאני חושבת על זה – פאב אנגלי זה לא המקום שהכי מתאים לי...בד”כ)
לבסוף הזמנתי איזשהו קוקטייל (שהיה מוצלח) ועם ראש טיפה מסוחרר ונפש מאושרת לגמרי החלטתי לסיים את היום בצפייה בשקיעה ממגרשי הגולף שצופים אל הים.
סיכום היום:
נק' התחלה: East Looe.
נק' סיום: Crafthole.
מרחק הליכה משוער: כ- 13 ק”מ.
לינה: Finnygook Inn (מדובר ב- Inn בריטי טיפוסי מאוד; במבנה לבן יפה; פאב מוצלח בקומה הראשונה; זול! רק 35 פאונד לחדר זוגי מקסים עם חדר אמבטיה פרטי מחוץ לו; מרוחק כק”מ מהשביל בכפרון שקט; מקום חמוד ביותר ומומלץ מאוד!)
highlight יומי: מפרצים מקסימים אחרי דאונדרי!
סיכום מסלול: קטע קצר וקליל. קצת עירוני ביציאה מלואי ובין סיטון לדאונדרי; די הרבה הליכות כביש. מקסים אחרי דאונדרי ועד לפורטווינקל.
---
