CdF - יום ההגעה
הגעתי לעיירה Espot – השער שלי לשמורת הטבע Aiguestortes – בשעת צהריים של יום שמש חם, בסוף אוגוסט 2013, אחרי נסיעת אוטובוס מעניינת למדי, בת כ- 5 שעות, מברצלונה.
היו לפני עוד כמה התארגנויות קצרות בעיירה: קניות אחרונות, ארוחת צהריים קלה, ביקור ב- info center. קפצתי למלון Roca Blanca שבו הזמנתי חדר ללילה שאחרי הטרק - כדי להשאיר שם תרמיל קטן עם בגדים נקיים ועוד כמה חפצים.
השמים היו כחולים וצלולים והיה לי חם. נלחצתי טיפה - אני לא סובלת חום ולא מתמודדת איתו "בכבוד". הדאגה שלי התבררה כלא מוצדקת בכלל. זכיתי בטרק הזה למזג אוויר מושלם: כחול וצלול אבל לא חם מדי. ברגע שעליתי בגובה - הטמפרטורות צנחו והגיעו ל- 20 וקצת בשיאן (טמפרטורות מושלמות להליכה). השמש אמנם שורפת בגבהים אלו - אבל כובע מצחייה והרבה קרם הגנה (שהקפדתי מאוד למרוח שוב ושוב במהלך יום ההליכה) עשו את העבודה. בלילות, בגבהים, הטמפרטורות נעו בין 5 ל- 10 מעלות בערך - אבל בבקתות (פרט ללילה הראשון - ב- Amitges) היה חם.
תכננתי להתחיל את הטרק בעצם רק למחרת, והיום יועדה לי רק הליכה קצרצרה - לבקתת Amitges, ולא מיהרתי.
בסופו של דבר, בשעה 14:30 בערך, עליתי ביחד עם שני מטיילי יום, על ג'יפ של השמורה שיוצא ממרכז Espot הקטנה ומקפיץ את המטיילים לאגם Sant Maurici (תמורת כחמישה יורו לאדם, לכיוון אחד - נסיעה שלוקחת 15-20 דקות).
מכיוון שאני הולכת את ה- Carros de Foc "כדת וכדין" רכשתי (מבעוד מועד באינטרנט, דרך האתר של הטרק, ואספתי בעיירה אספוט) ערכה של הטרק (ב- 38 יורו). ערכה כזו כוללת מפה של הטרק (שלא השתמשתי בה - המפות שהבאתי איתי היו טובות יותר), ליינר (מעין ציפה - לשינה בבקתות) איכותי בהחלט (אותו נתתי במתנה לאחיינית המקסימה שלי - כי אני נאמנה לליינר המשי שלי שמשמש אותי כבר 4 שנים) ופנקס להחתמה בבקתות. מי שמשלים (כמוני) את המסלול ומציג את הפנקס - מלא ב- 10 חתימות (של תשע הבקתות) - בחנות של ה- Carros de Foc באספוט, בסוף הטרק - זוכה גם לחולצה של הטרק ותעודת "Finisher".
ההליכה שלי התחילה, אם כן, בסטייה קלה (של כ- 10 דקות לכל כיוון) מאגם Sant Maurici הגדול לבקתת Ernest Mallafre הקטנה (בצידו הדרום-מזרחי של האגם), שם אני אוספת בשמחה חתימה ראשונה בפנקס ה- CdF שלי.
מיד אח"כ אני חוזרת אל האגם, מאתרת את הסימון של השביל GR11 ומתחילה לטפס, מצפון לאגם – בכיוון מערב.
ההליכה היא בתוך יער מחטני, לא צפוף, בצבע ירוק כהה, על שביל ג'יפים רחב, כשהאגם מציץ פה ושם למטה - מבין העצים - ומעבר לו הרים גבוהים, חומים-ירוקים.
אחרי שנפרדים מאגם מאוריצ'י, וחולפים ע"פ עוד אגם יפה (Estany de Ratera הירקרק) מגיעים לאגם קטנטן וירוק אף הוא – שם הדרך מתפצלת.
כדי להגיע בדרך הקצרה אל היעד, יש להמשיך ימינה – על דרך הג'יפים (זה השביל המסומן בסגול של ה- CF במפה).
אני פניתי שמאלה, על ה- GR11. סוף-סוף – שביל הליכה "אמיתי"! מתפתל ונחמד. השילוט מצוין – זהו אחד האזורים המטויילים ביותר בפארק – תודות לגישה הנוחה מאספוט.
סטייה קטנה - מאוד, מאוד מומלצת! - לנקודת התצפית: Mirador de l'Estany (כ- 5 עד 10 דקות הליכה לכל כיוון מהשביל) - ואני "חותכת" צפונה, נפרדת מה- GR11, וצועדת למעלה - לכיוון Refugi d'Amitges.
בסה"כ כל הטיולון הזה לקח (לא כולל הנסיעה בג'יפ כמובן) כשעתיים.
הפרק הבא: היום הראשון לטרק!
