הלולאה של הא זיאנג - המדריך האולטימטיבי

הבלוג של עמיקם שוב-עמי (Amikam Shuv-Ami's Blog)

הקדמה

הלולאה הצפונית The Northern Loop -  הנקראת גם הלולאה של הא זיאנג Hà Giang Loop  - מהווה חבל ארץ נידח ואותנטי בצפון הרחוק של וייטנאם. מרבית המבקרים במדינה אינם מגיעים לאזור זה, שכן הטיול בו אינו מתאים לכל מטייל. סקירה זו מתמקדת במסלול הררי מעגלי באזור זה הנמשך כ-5 ימים.

כמי שטייל בווייטנאם, התאהב במדינה ובאנשיה וערך מחקר מקיף ומעמיק אודותיה ,בפן הרלבנטי למטייל- מצאתי לנכון לשתף אתכם במידע שברשותי. 

המידע הניתן בסקירה זו מעודכן לקיץ 2026. חשוב לוודא עדכון הנתונים בשלב תכנון הטיול וביצועו. כך גם מחירים המוצגים בסקירה מעודכנים לקיץ 2026 - הם נועדו לתת אינדיקציה בלבד לצורך התרשמות. הם אינם מחייבים ויש לאמת אותם.

סקירה זו היא חלק מסדרה מקיפה ונרחבת של סקירות על וייטנאם בבלוג זה . חפשו בגוגל: "הבלוג של עמיקם שוב-עמי " ובתפריט הבלוג תחת הכותרת של וייטנאם.

בסקירות מידע מקיף ושימושי אודות וייטנאם ומקומות שונים בה . להלן מדגם נושאים : וייטנאם: מדריך מקיף וחיוני למטייל, תכניות טיול שונות בוייטנאם שניתן לבצען בשלמות, או לגזור מהן את המתאים לכם בהתאם ללוח הזמנים העומד לרשותכם והעדפותיכם. בנוסף, סקירות בהן מידע ספציפי ותכניות טיול על מקומות כמו : עמק מאי צ'או ושמורת פו לואנג, פסגת הר פנסיפאן ,האי פו קוק, סייגון והדלתא, האנוי, 2 לילות במפרצי האלונג ביי, 4 ימים בסאפא, "החיים הטובים", 15 מקומות הנופש הטובים ביותר, קניות, שווקים, וייטנאם לילדים, אוכל ואוכל כשר ,אקלים, איך מגיעים מהאנוי לסאפא ולהיפך ועוד ועוד.

  מבוא

אם נותר בווייטנאם אזור ספר (Frontier) של ממש, הרי זהו מחוז הא זיאנג (Ha Giang). מחוז זה, הנושק לגבול סין (China) בקצה הצפוני, מציע פינה פראית, מרוחקת ואותנטית להפליא.

זהו אזור של הרי אבן גיר, כבישים החצובים בתוך צוקים תלולים, טרסות אורז המזהיבות בעונת הקציר וכפרים שבהם שבטים אתניים משמרים את אורח חייהם המסורתי. במרכז האזור עוברת הלולאה של הא זיאנג (Ha Giang Loop) - מסלול מעגלי בן כ-350 ק"מ הנחשב למסע הכבישים המרהיב במדינה ואחד המרתקים בדרום-מזרח אסיה.

לולאת הא זיאנג היא יעד חסר תחליף למטיילים וצלמים המעריכים מפגש תרבותי על פני נופש מפנק, חוויית השהות בלינה ביתית (Homestay) וצפייה בנופים הדרמטיים.

פרק 1 - מה יש בהא זיאנג  שאין באזור סאפא

שני האזורים בצפון וייטנאם מציעים חוויות מצוינות, אך שונות בתכלית, ולכן השילוב ביניהם מומלץ. בעוד סאפא מציעה חוויה מונגשת ותיירותית, הא זיאנג מספקת הרפתקה גולמית.

הייחודיות של הא זיאנג:

נוף קארסטי עוצמתי: בשונה מרכסי ההרים הירוקים של סאפא, בהא זיאנג ניצבת רמת הקארסט של דונג ואן (Dong Van Karst Plateau Geopark), המוכרת על ידי אונסק"ו (UNESCO) ומורכבת מ-80% תצורות אבן גיר בנות כ-400 מיליון שנה. נוף זה, הכולל את קניון טו סאן (Tu San Canyon) ומעבר מא פי לנג (Ma Pi Leng Pass), הוא חסר תקדים ואין לו מקבילה בסאפא.

עמקים ומעברי הרים מפותלים: אתרים כמו "שער השמיים" של קוואן בא (Quan Ba Heaven Gate) והרי התאומים (Fairy Bosom) מציעים תצפיות יוצאות דופן. בעמק סונג לה (Sung La Valley) נפרשים שדות של פרחי כוסמת (Buckwheat) הפורחים באוקטובר-נובמבר, ומעבר ת'אם מא (Tham Ma Pass) מספק חוויית נסיעה פוטוגנית במיוחד.

גבול הצפון: המסלול מגיע עד למגדל הדגל של לונג קו (Lung Cu Flag Tower), הנקודה הצפונית ביותר במדינה, המייצרת תחושת ספר ומפגש תרבויות עם סין.

אותנטיות תרבותית: בעוד שסאפא הפכה למסחרית, הא זיאנג משמרת אופי מקומי עם שווקים פחות מבוימים בדונג ואן (Dong Van) ובמיאו ואק (Meo Vac). המיעוטים, בהם הלו לו (Lo Lo), ההמונג הלבן (White Hmong) והדאו האדום (Red Dao), חיים במסורת עתיקה. כמו כן, מומלץ לבקר בארמון מלך ההמונג (Hmong King Palace) בכפר סא פין (Sa Phin).

שייט בנהר: נהר נהו קווה (Nho Que River) בעל מי הטורקיז מספק שייט בקניון עמוק שאין שני לו בצפון.

הלולאה כחוויית מסע: קסם לולאת הא זיאנג טמון בדרך עצמה (The Ha Giang Loop). זו אינה נקודה ששוהים בה, אלא מסע מתמשך ודינמי של נסיעה לאורך מאות קילומטרים של נוף משתנה.

יתרונות סאפא ובאק הא:

טרקים מפותחים: סאפא מציעה מסלולי הליכה בעמקים כגון מואונג הואה (Muong Hoa Valley), לעומת החוויה המבוססת בעיקר על נסיעה בהא זיאנג.

נוחות: סאפא מצוידת בתשתית תיירותית מלאה, מלונות נוחים ורכבל לפסגת הר פנסיפן (Fansipan), בעוד ש"בהא זיאנג" הלינות בסיסיות יותר.

שוק באק הא (Bac Ha Market): שוק יום הראשון נותר מוקד משיכה מרכזי בשל שבט ההמונג הפרחוני (Flower Hmong) וצבעיו העזים.

פשטות לוגיסטית: הטיול בסאפא מבוסס על טיולי כוכב ממלון קבוע, ללא צורך במעבר יומי כמו בלולאה.

בשורה התחתונה:

סאפא ובאק הא מהוות "שכבה ראשונה" נוחה, בעוד שהא זיאנג היא "השכבה העמוקה" - דרמטית, פראית, ומעניקה את אחת מחוויות הדרך הטובות באסיה. הם משלימים זה את זה.

פרק 2 - למי מיועד הטיול הזה

הטיול מחייב נכונות לימים ארוכים בכבישים מפותלים, קור בשעות הבוקר, ולינה בסיסית לעיתים. הוא מתאים במיוחד להרפתקנים, לצלמים ולחובבי אותנטיות תרבותית.

זוגות נהנים בדרך כלל משירותי נהג אופנוע צמוד (Easy-rider) או מרכב שטח (Jeep), ואין צורך בכושר גופני גבוה לשם כך. הטיול מתאים למשפחות עם ילדים בתנאי שנעשה בג'יפ פרטי.

לעומת זאת, טיול זה אינו מיועד למחפשי מלונות מפנקים עם שירותים צמודים, מקלחות חמות רצופות, חיבור קבוע לאינטרנט, או לאנשים הסובלים קשות ממחלת ים בכבישים מפותלים. נהיגה עצמית מתאימה אך ורק לנוסעים מנוסים במיוחד.

 פרק 3 -מהי "הלולאה" (The Loop) ומהו הא זיאנג

הא זיאנג (Ha Giang)

הא זיאנג הוא המחוז הצפוני ביותר בווייטנאם, השוכן כ-300 ק"מ מהאנוי וגובל בסין. בירת המחוז היא העיר הא זיאנג (Ha Giang City), שהיא גם המרכז האורבני היחיד בו. העיר מונה בין 55 ל-72 אלף נפש, לפי מפקד 2019 והערכות עדכניות. היא שוכנת על גדות נהר הלו (Lo River). העיר הא זיאנג היא נקודת היציאה אל הלולאה.

כלכלה ומקורות פרנסה: העיר מהווה את המרכז המנהלי, המסחרי והלוגיסטי של האזור. בעבר, הכלכלה נשענה כמעט לחלוטין על פקידות ממשלתית, יערנות ומסחר בתוצרת חקלאית היורדת מההרים (כמו תה, שזיפים ואפרסקים). כיום, מנוע הצמיחה המרכזי של תושבי העיר הוא התיירות. מאות משפחות מתפרנסות מהפעלת הוסטלים, סוכנויות טיולים, שירותי Easy-rider (שירות שבו מטייל שוכר נהג אופנוע מקומי מנוסה ויושב מאחוריו כנוסע לאורך כל ימי הטיול), השכרת אופנועים ומסעדות.

הרכב אתני: בניגוד דרמטי לכפרים הגבוהים שלאורך הלולאה (בהם שולטים שבטי ההמונג והלו לו), העיר עצמה מציגה תמהיל אתני "וייטנאמי" יותר. כ-55.7% מתושבי העיר הם בני הקין (Kinh) - הרוב האתני של וייטנאם - ובני הטאי (Tay). עם זאת, כעיר מחוז, מתגוררים בה נציגים של כ-22 קבוצות אתניות שונות, שהיגרו אליה לצורכי פרנסה וחינוך. כבירת המחוז, העיר משמשת כעורק החיים התשתיתי עבור כפרי ההרים הנידחים.

בריאות וחירום: בעיר ממוקם "בית החולים הכללי של הא זיאנג" (Ha Giang General Hospital). זהו המרכז הרפואי הציבורי הגדול, המודרני והמצויד ביותר באזור. כל מקרה רפואי מורכב, ובמיוחד תאונות דרכים של תיירים המתרחשות לאורך הלולאה, מפונה היישר לבית חולים זה, שכן המרפאות בכפרים (כמו דונג ואן) הן בסיסיות ביותר.

חינוך: העיר מרכזת את מוסדות החינוך העל-יסודי של המחוז. בנוסף לבתי הספר התיכוניים הגדולים, פועל בעיר מרכז חינוך קהילתי (שהיה הראשון מסוגו בווייטנאם כשהוקם ב-2017), שמטרתו לספק הכשרה מקצועית והשכלה לאוכלוסיות המיעוטים שמגיעות מההרים.

מה מציעה העיר לתיירים? הא זיאנג סיטי אינה עיר נופש ציורית, אלא "עיר שער" (Gateway City) קלאסית. נקודות העניין בה מעטות וסמליות:

          *            אבן "קילומטר אפס" (Milestone 0 / Cột mốc số 0) - ציון הדרך האייקוני הממוקם בכיכר המרכזית. מנקודה זו נמדדים המרחקים הרשמיים אל סין ואל הכפרים, וזוהי תמונת החובה שכל מטייל מצלם לפני שהוא חובש קסדה ויוצא לדרך.

          *            הר קאם (Cam Mountain / Núi Cấm) - הר תלול המכונה "ההר האסור", המתנשא מעל העיר ומציע תצפית פנורמית נחמדה על הנהר ועל ההרים שמסביב (נגיש בנסיעה או בהליכה).

          *            מרכז לוגיסטי חיוני - העיר מציעה את מה שאין בלולאה עצמה: כספומטים אמינים (ATMs) למשיכת מזומן (קריטי, שכן ההרים הם אזור של מזומן-בלבד), סוכנויות להסדרת היתר הגבול (Permit), וחנויות להשלמת ציוד חסר (כפפות, מעילי גשם איכותיים או פנסים).

האם מומלץ להתעכב בעיר ולטייל בה? בשורה התחתונה: לא. העיר פונקציונלית מאוד, אך חסרה לחלוטין את הדרמה הגיאוגרפית העוצמתית והקסם התרבותי של רמת הקארסט וצפון המחוז. עבור מטייל מערבי המבצע את הלולאה, העיר משמשת כמקפצה התחלתית ונקודת סיום. התבנית היעילה והנכונה ביותר היא להגיע לעיר לפנות בוקר (למשל באמצעות אוטובוס לילה מהאנוי), לנצל מספר שעות באכסניה/סוכנות כדי לאכול ארוחת בוקר, להשאיר את המוצ'ילה (תרמיל גב) הגדולה בשמירת חפצים, לעבור תדריך בטיחות, להצטלם ליד אבן ה"קילומטר אפס", ולעלות על הכביש צפונה לכיוון קוואן בא (Quan Ba) כבר בסביבות השעה 08:30 בבוקר.

הלולאה (The Ha Giang Loop)

הלולאה היא מסלול מעגלי באורך של כ-350 ק"מ העובר דרך העיירות קוואן בא (Quan Ba), יֵן מין (Yen Minh), דונג ואן (Dong Van) ומיאו ואק (Meo Vac). הכביש חוצה את הגֵאופארק העולמי של רמת הקארסט דונג ואן (UNESCO Global Geopark), הראשון בווייטנאם, שהוכרז ב-2010: שטח של כ-2,356 קמ"ר, כ-80% אבן גיר, עם סלעים בני עד 400 מיליון שנה. הוסיפו לכך 17 קבוצות אתניות ומעלה בהרים שמסביב, והמסע מהווה מעבר תרבותי לא פחות משהוא נופי. הפרקים הבאים יתארו את הלולאה בהרחבה.

פרק 4 - תכנית טיול  4 ימים : יציאה מהעיר Ha Giang וחזרה אליה

טיול קלאסי בלולאה של הא זיאנג נמשך 4 ימים. הוא מתחיל מהעיר הא זיאנג וחוזר אליה בסוף מסלול הלולאה.יש להביא בחשבון תוספת של יום אחד או יומיים של הגעה להא זיאנג Ha Giang וחזרה ממנה אל יעדכם הבא בוייטנאם.על דרכי ההגעה אל עיר זו  והחזרה ממנה -ראו פרק 9 בסקירה זו.

יום 1: מהעיר הא ג'אנג אל יין מין (כ-100 ק"מ)

ציר תנועה מרכזי: כביש לאומי.  QL4C סה"כ מרחק יומי  כ-100 ק"מ . זמן נסיעה נטו: כ-3.5 שעות.

לו"ז משוער לפי שעות:

08:30 - 08:00  התארגנות ויציאה מהעיר Ha Giang צפונה על כביש QL4C.

09:15 - 08:30  נסיעה 30 ק"מ / 45 דקות. טיפוס מפותל במעבר באק סום (Đèo Bắc Sum) ועצירה לתצפית בשיא המעבר.

09:45 - 09:15  נסיעה 16 ק"מ / 30 דקות דרך עמק Quyết Tiến אל מעבר שער השמיים.

10:15 - 09:45  עצירה לתצפית משולבת בשער השמיים והרי השדיים (Quản Bạ Heaven Gate & Fairy Bosom Hills) אל עמק טאם סון.

11:45 - 10:15  נסיעה 50 ק"מ / 90 דקות דרך יער האורנים אל העיירה Yên Minh.

13:15 - 11:45  הפסקת צהריים ומנוחה בעיירה Yên Minh.

16:00 - 13:15  סיור רגלי קל בין טרסות האורז והכפרים בכפר Lao Va Chai או בסביבת Yên Minh.

16:00 ואילך צ'ק-אין במלון/הומסטיי ב Yên Minh , ארוחת ערב ומנוחה.

להלן תיאור בהרחבה של המקומות העיקריים ביום זה:

מעבר באק סום  Bac Sum Pass

מעבר ההרים באק סום  Dốc Bắc Sum ,  הוא שער הכניסה הראשון, המפותל והדרמטי ביותר לרמת האבן הקרסטית של מחוז הא ג'יאנג.  המעבר משתרע לאורך כ־7 קילומטרים על גבי כביש QL4C המרכזי ומחבר בין המישורים הנמוכים הסמוכים לעיר האג'אנג לבין מחוז קוואן בא  Quan Ba .

הדרך מעוצבת כסדרה של סרפנטינות חדות ופיתולים המטפסים בזווית תלולה במעלה צלע ההר. היא  נראית מראש המעבר כסרט בד ארוך המתפתל בין הגבעות.   לאורך הטיפוס חווים המטיילים מעבר נופי חד. מהצמחייה הטרופית הירוקה והשדות הפוריים בתחתית העמק אל נוף סלעי, פראי ודרמטי של צוקי גיר ההולך ונחשף ככל שעולים בגובה.   היסטורית, מסלול המעבר שימש נתיב מסחר אסטרטגי וחשוב עוד בתקופת השלטון הצרפתי, וכיום הוא נחשב למבחן הנהיגה והרכיבה הראשון של המטיילים היוצאים ללולאת האג'אנג.

המעבר ממוקם כ־30 קילומטרים מצפון לעיר האג'אנג, על ציר כביש ה־QL4C  המרכזי ,בדרך לקוואן בא.  אין צורך בסטייה מהדרך,  הוא מהווה חלק בלתי נפרד מציר המסלול הרגיל. הנהיגה במעבר אורכת כ־20 עד 30 דקות. בראש המעבר (ובחלק מנקודות התצפית לאורכו) ישנן נקודות עצירה ובתי קפה קטנים שבהם מומלץ לעצור לכ־15-20 דקות כדי לתצפת על פיתולי הדרך התחתונים, לשתות קפה מקומי וליהנות מאוויר ההרים הקריר.

הערות בטיחות- המעבר כולל עיקולים חדים בזווית תלולה. מומלץ לשמור על זהירות מרבית, להשתמש בהילוכים נמוכים ברכב או באופנוע, ולשים לב לתחבורה כבדה (משאיות ואוטובוסים) הלוקחת רדיוס רחב בעקולים. בשל המעבר החד בגובה, חלקו העליון של המעבר מבוקר עד לפני הצהריים עשוי להיות מכוסה בעננות נמוכה או בערפל כבד, המעניקים לנוף מראה מסתורי ומיוחד אך דורשים זהירות מוגברת בנהיגה.

לאחר שמסיימים את מעבר באק סום , עוברים דרך עמק Quyết Tiến ומתחילה עלייה תלולה אל מעבר שער השמיים (Cổng Trời Quản Bạ) ואל תצפית הרי התאומים (יש מי שקורא להם השדיים ).

קוואן בא  Quan Ba   ומעבר שער השמיים Quan Ba Heaven Gate

מחוז קוואן בא  Quan Ba ,  השוכן כ־45-50 קילומטרים מצפון לעיר הא ג'יאנג, מהווה את שער הכניסה הדרומי והמרשים לרמת האבן הקרסטית של דונג ואן.      האזור נודע בנופיו הירוקים ובמעברי ההרים הדרמטיים שלו, שהמפורסם שבהם הוא מעבר "שער השמיים" (Quan Ba Heaven Gate)  , המתנשא לגובה של כ־1,500 מטרים מעל פני הים.  מנקודת תצפית במעבר זה נחשף מראה פנורמי מרהיב של העמק, שבמרכזו בולטות "הרי התאומות"   /Quan Ba Twin Mountains   Núi Đôi Cô Tiên.  שני חרוטי סלע קראסט גיר כמעט זהים בצורתם ובגודלם, הקשורים באגדות עם של בני שבט ההמונג.   העמק שמתחת מאופיין בכפרים מסורתיים של קהילות אתניות כמו ההמונג והדאו (Dao), השומרות על אורח חיים חקלאי ועל מורשת אריגה ייחודית.

קוואן בא ממוקמת ממש על ציר כביש ה־QL4C  המרכזי של לולאת הא ג'יאנג.  היא לרוב התחנה המרכזית הראשונה של המטיילים היוצאים מהעיר הא ג'יאנג לכיוון ין מין ודונג ואן.  אין צורך בסטייה מהדרך כדי ליהנות מהתצפיות העיקריות.

 מומלץ להקדיש לאזור כ־1.5 עד 2 שעות. עצירה בבית הקפה והתצפית ב"שער השמיים" מאפשרת מנוחה קצרה, תצפית על הרי התאומות וצילום הנוף. למעוניינים בביקור עומק, ניתן להאריך את העצירה ולבקר בכפר האריגה המסורתי לונג טאם (Lung Tam) או בכפר נאם דאם (Nam Dam) המשמש כפר תיירות קהילתי המציע אירוח בבתי חמר עתיקים. הנסיעה מהעיר הא ג'יאנג לקוואן בא כוללת את מעבר ההרים המפותל באק סום Bac Sum Passמומלץ לנהוג בזהירות, במיוחד בשעות הבוקר המוקדמות שבהן האזור עשוי להיות מכוסה בערפל כבד.

מעבר קאן טיי  Can Ty Pass  

מעבר קאן טיי  Dốc Cán Tỷ  הוא אחד מקטעי הנהיגה הדרמטיים והאופייניים ביותר, בדרך שבין קוואן בא לעיירה ין מין.     המעבר מטפס לאורך מצוקי גיר אנכיים מעל עמק נהר מיאן  Mien River  ומציע מעבר חד בין נופים ירוקים למשטחי סלע צחיחים ופראיים.   המעבר נודע במיוחד בזכות נקודת פיצול דרכים מפורסמת: הדרך הישנה והתלולה שעוברת דרך עקולים חדים וצמודה לצוקים  והדרך החדשה והרחבה יותר.   אחד מסימני ההיכר האייקוניים של המעבר הוא " העץ הבודד "  Lonely Tree / Cây Cô Đơn  .  עץ בודד ועתיק הצומח ממש על פי תהום בצידו של הכביש, שהפך לנקודת עצירה וצילום אהובה במיוחד על מטיילים בלולאה.

מעבר קאן טי  Càn Tỷ Pass הוא מעבר הרים מפותל שבינו לבין יין מין עוברים דרך יער האורנים של יין מין (Yên Minh Pine Forest).

מעבר הרים זה ממוקם על כביש  QL4C בקטע הדרך שבין קוואן בא לין מין (כ־20 ק"מ מקוואן בא). הנהיגה במעבר אורכת כ־20-30 דקות. מומלץ להקדיש כ־15-20 דקות לעצירה לצד "העץ הבודד" לתצפית על הנהר הזורם בתחתית העמק ולצילום.

טיפ-אם אתם נוסעים באופנוע או ברכב פרטי, מומלץ לבחור בדרך הישנה (המפותלת יותר) כדי ליהנות מהתצפיות המרשימות ביותר על העמק והצוקים.

מעבר ין מין  Yen Minh Pass  

מעבר ין מין (Dốc Yên Minh) הוא קטע הדרך המרשים המוריד את המטיילים מראש ההרים אל העמק הירוק שבו שוכנת העיירה ין מין.  המעבר מתאפיין בנוף ייחודי ושונה שאינו אופייני לשאר רמת האבן הסלעית. זו דרך פתלתלה החוצה יערות אורנים תמירים, צפופים וירוקים, המעניקים לאזור מראה אלפיני אירופי ואווירה משכרת בניחוח אורנים רענן.   ככל שיורדים במורד הסרפנטינות של המעבר, היער נפתח בהדרגה ונחשף נוף פנורמי מרהיב של עמק ין מין, על טרסות האורז המדורגות והכפרים הקטנים של בני שבט הטאיי וההמונג הפזורים בו.

המעבר ממוקם ממש לפני הכניסה לעיירה ין מין  כ 15  ק"מ לפני העיירה לבאים מכיוון קאן טיי וקוואן בא.  הנסיעה במעבר אורכת כ־20-30 דקות. מומלץ לעצור באחת מנקודות התצפית בראש המעבר (לפני הירידה לעמק) כדי לתצפת על שדות האורז והעיירה מלמעלה.  לפני הירידה לעמק העיר, מומלץ לעצור בנקודת התצפית של יער האורנים Yên Minh Pine Forest , כדי ליהנות ממראה פנורמי מרהיב של הטרסות, הכפרים השקטים וההרים הסובבים. וגם לרענון.

העיירה יין מין (Yên Minh)

עיירת המחוז יין מין, שוכנת בלב מחוז הא ג'יאנג בצפון-מזרח וייטנאם.  משמשת כנקודת עצירה מרכזית ואסטרטגית לאורך מסלול לולאת הא ג'אנג. העיירה ממוקמת בתוך עמק ירוק המוקף בצוקי גיר נישאים וטרסות אורז  מהווה תחנת מעבר טבעית ומנוחה חיונית בדרך מבירת המחוז, הא ג'יאנג, אל עבר רמת הקארסט ודונג ואן.

    בדרך אליה עוברים דרך יער אורנים עבה ומפותל,הזוכה לעיתים לכינוי "דא לאט Dalat הקטנה של הצפון" ,המכניס את המטיילים לאווירה הררית וקרירה.  יין מין משמשת כמרכז אדמיניסטרטיבי ומסחרי רגוע עבור הקהילות האתניות בסביבה, בעיקר בני שבט ההמונג, הטאיי והדאו. זו הזדמנות להתרשמות מחיי היום-יום האוטנטיים באזור כפרי ושקט , שטרם עבר מסחור תיירותי נרחב.

העיירה ממוקמת על כביש QL4C, כ-100 קילומטרים מצפון לעיר הא ג'יאנג (כ-3 עד 4 שעות נהיגה)  וכ-50 קילומטרים מדרום-מערב לדונג ואן. היא ממוקמת ב נקודה אסטרטגית לחלוקת יום הנסיעה הראשון של הלולאה. מומלץ להקדיש לעיירה לילה אחד בלבד, בעיקר כנקודת עצירה לריענון, לינה והצטיידות לקראת ההמשך במעלה ההרים. יין מין היא אחת התחנות הבודדות במקטע זה המציעה שירותים חיוניים מלאים-כספומטים למשיכת מזומנים, תחנות דלק, מוסכים לתיקון אופנועים וחנויות נוחות להצטיידות במים ומזון לדרך. בתחום הלינה וההסעדה ההיצע כולל בעיקר בתי הארחה צנועים ומקומיים ( Nha Ngi ) לצד מספר הומסטייז משפחתיים בכפרים הסמוכים. המסעדות בעיירה מגישות אוכל וייטנאמי צפוני מסורתי, פשוט וטרי.

 יום 2: מיין מין אל דונג ואן (כ 90  ק"מ)

ציר תנועה מרכזי: כבישים QL4C ו-ĐT182B סה"כ מרחק יומי: כ-90 ק"מ זמן נסיעה נטו: כ-3.5 שעות.

 לוח זמנים משוער :

07:00 - 06:30  נסיעה 12 ק"מ / 25 דקות מ-Yên Minh אל מעבר תאם מא על כביש QL4C.

07:20 - 07:00  עצירה לתצפית במעבר תאם מא (Dốc Thẩm Mã) על עיקולי ה-S האייקוניים.

07:30 - 07:20  נסיעה 3 ק"מ / 10 דקות אל שוק Phố Cáo.

08:30 - 07:30  סיור בשוק Phố Cáo  (יתבצע רק אם מתקיים יום שוק).

08:45 - 08:30  נסיעה 5 ק"מ / 15 דקות אל מעבר צ'ין קואן.

09:00 - 08:45  עצירה לתצפית במעבר צ'ין קואן (Dốc Chín Khoanh - מעבר 9 הפניות).

09:10 - 09:00  נסיעה 4 ק"מ / 10 דקות אל עמק Sủng Là.

10:10 - 09:10  ביקור בכפר Lũng Cẩm בעמק Sủng Là ובבית של פאו (Pao's House).

10:25 - 10:10  נסיעה 8 ק"מ / 15 דקות אל ארמון המלך (כולל עצירה לתצפית קצרה על עמק סה פין).

11:30 - 10:25  ביקור בארמון מלכי ההמונג (H'Mong King's Palace / Sà Phìn).

12:25 - 11:30  נסיעה 29 ק"מ / 55 דקות בכביש ĐT182B אל כפר Lô Lô Chải ומגדל הדגל Lũng Cú.

14:15 - 12:25  ביקור בכפר     Lô Lô Chải, עלייה למגדל הדגל Lũng Cú וארוחת צהריים באזור.

15:15 - 14:15  נסיעה 26 ק"מ / 50 דקות דרך הציר המזרחי ĐT182B אל Đồng Văn  כולל עצירות לתצפית בנקודת הצפון הקיצוני ובשדות הסלעים הקרסטיים .

15:15  ואילך הגעה ל-Đồng Văn, צ'ק-אין במקום הלינה וסיור ערב בעיר העתיקה.

 להלן תיאור בהרחבה של המקומות העיקריים ביום זה:

מעבר ת'אם מא (Tham Ma Pass)

מעבר ת'אם מא  Dốc Thẩm Mã תלול ודרמטי הוא אחד מקטעי הדרך האייקוניים והמצולמים ביותר בלולאת האג'אנג.  מהעיירה מיין מין היושבת בעמק נמוך (כ-500 מטר מעל פני הים) מטפסים אל מעבר זה.

המעבר מפורסם בזכות התצפית על  דרך הסרפנטינות (עיקולי דרך) המפותלת שלו. סדרה מרהיבה של עיקולי "פרסת סוס" חדים המטפסים בזווית תלולה במעלה צלע ההר. השם "ת'אם מא" פירושו בווייטנאמית "בחינת הסוסים". לפי האגדה המקומית, בעבר היו מעלים במעלה התלול סוסים עמוסי סחורה כדי לבחון את כוחם ועמידותם: סוס שהצליח להגיע עד ראש המעבר נחשב לחזק ונשמר, ואילו אלו שנכשלו יועדו למאכל.

הנסיעה בקטע זה מציעה מעבר חד בנוף מהחורשות ומיערות האורנים הירוקים של אזור ין מין  Yen Minh, המזכירים נופים אירופיים אלפיניים, אל פתחו של האזור הקרסטי הצחיח והפראי של רמת האבן של דונג ואן. בראש המעבר ניצבת נקודת תצפית פופולרית המשקיפה על פיתולי הדרך התחתונים, שבה נוהגים להתאסף ילדים מקומיים מבני שבט ההמונג, בלבוש אתני צבעוני ועם זרי פרחים לראשם.

המעבר ממוקם על כביש ה־QL4C  המרכזי, בקטע הדרך המחבר בין ין מין לבין עמק פו קאו (Pho Cao) וארמון מלך ההמונג.  אין צורך בסטייה מהדרך-הוא מהווה חלק בלתי נפרד מציר הנסיעה בלולאה. העיקולים חדים מאוד והזווית תלולה. מומלץ לנהוג או לרכוב בהילוך נמוך, לשמור על הימין ולהישמר מאוטובוסים ומשאיות מקומיות העולים או יורדים במעבר. הטיפוס בנסיעה אורך דקות ספורות בלבד, אך מומלץ להקדיש כ־20 עד 30 דקות לעצירה בנקודת תצפית מסודרת הנמצאת בשיא המעבר (בסוף העלייה) Thẩm Mã Slope Viewpoint כדי לתצפת על הסרפנטינות, להתרשם מהנוף הפנורמי ולצלם. כשעומדים שם ומסתכלים אלי מטה, רואים את עיקול ה-S הצר והפוטוגני של 5-4 סרפנטינות (מתוך ה 9) .

שוק פו קאו   Pho Cao Market

במרחק של כ־25 קילומטרים מדונג ואן, ממש על ציר כביש ה־ QL4C  המרכזי המרכיב את "לולאת האג'אנג", ממוקם שוק פו קאו , אחד ממוקדי המפגש האותנטיים והתוססים ביותר בצפון וייטנאם. השוק פועל במתכונת ייחודית של "שוק נסוג"   Chợ Lùi , המתקיים מדי שישה ימים לפי לוח השנה הירחי. כך שבכל שבוע קלנדרי מועדו זז יום אחד אחורה.   נסו לתזמן את לוח הזמנים של המסע בלולאה בהתחשב בנתון זה, מאחר והביקור מומלץ.

בשעות השחר המוקדמות (מ־05:00 ועד סביבות 11:00 בבוקר), מתמלא עמק פו קאו במאות בני קבוצות אתניות-בעיקר בני המונג, יאו וז'אי-הצועדים במורדות ההרים מהכפרים המבודדים שבסביבה. התושבים מגיעים בלבוש מסורתי חגיגי ומרהיב, והופכים את המקום לזירה ססגונית של מסחר ותרבות. לצד דוכני בקר, צאן, תוצרת חקלאית טרייה, בדים וכלי עבודה, השוק מהווה עבורם מקום מפגש חברתי מרכזי להחלפת ידיעות וללגימת יין תירס מקומי. עבור המטיילים בלולאה, הביקור אינו דורש סטייה מהדרך הראשית. עצירה של כ־1.5 עד 2 שעות בדרך בין ין מין לדונג ואן מעניקה חוויה תרבותית בלתי נשכחת ללא אובדן זמן נסיעה יקר.

 השוק ממוקם על כביש QL4C, בקטע הדרך שבין ין מין (Yen Minh) לבין ארמון מלך ההמונג (Sa Phin) והעיירה דונג ואן.  (Dong Van). . מומלץ להגיע מוקדם, בין 06:00 ל־08:00 בבוקר, אז השוק בשיא זרימתו ופעילותו. לקראת 10:30-11:00 הדוכנים כבר מתחילים להתקפל. מכיוון שהשוק מתקיים כל 6 ימים בלבד, חובה להתייעץ מראש עם מורה הדרך, מדריך מקומי או בעלי בית ההארחה (Homestay) שלכם בלילה שלפני כדי לוודא אם יום הנסיעה שלכם חופף ליום השוק. השוק שומר על אופיו המקומי ולא נועד לתיירים. היו רגישים בעת צילום המקומיים, בקשו רשות במידת האפשר, והצטיידו בכסף מזומן (בשטרות קטנים) אם ברצונכם לרכוש פירות או מזכרות.

מעבר צ'ין פואי  (Chín Khoanh Pass)   

מעבר צ'ין פואי, זהו המקום בו מטפסים בעלייה את תשע הסרפנטינות. הוא ידוע גם כ"מעבר תשעת הסיבובים " . פירוש שמו בווייטנאמית הוא "תשעת הסיבובים" , מכיוון שהוא כולל בפועל 9 פניות סרפנטינה רצופות.  זו סדרה של תשעה סיבובים חדים ופתולי סרפנטינה המטפסים בתמידות על צלע ההר, ומחברים בין עמק פו באנג (Phố Bảng) לבין רמת הקארסט של דונג ואן.

מעבר הרים מפותל ומרשים, לאורך כביש  QL4C . ממוקם כ-5 קילומטרים בלבד אחרי תאם מא , בדרך מיין מין לכיוון דונג ואן.  

בטיחות- הדרך במעבר צרה, תלולה וכוללת פניות חדות בעלות שטח מת. מומלץ לרכוב או לנהוג בהתנהלות זהירה, להאיט לפני הסיבובים ולצפור כדי להזהיר תנועה ממול.

אין כאן נקודת תצפית אחת בולטת בגלל מבנה  הקרקע והטופוגרפיה.  עם זאת, הטיפוס במעבר מספק נקודות תצפית דרמטיות על פיתולי הכביש המובילים מעלה, כאשר הדרך נראית כסרט דק המפותל על גבי צוקי הגיר השחורים והאפורים. בחלקו העליון של המעבר ישנן מספר נקודות עצירה צדדיות המאפשרות לעמוד בבטחה, לתצפת על פיתולי הדרך הדרמטיים ולצלם את נוף הרמת הקארסט.

הנוף המקיף את המעבר מתאפיין בסלעי קארסט חשופים וחדים, המעוטרים בחלקות חקלאיות קטנות של גידולי תירס. החקלאות המקומית נאלצת להתמודד בתנאי השטח הקשים.

יש גם אמונה -לפי אמונה מקומית של בני המיעוטים באזור, המעבר משמש כמבחן כוח וסבולת. מי שמצליח לעלות את תשעת הסיבובים במלואם זוכה להגיע לברכה ולשגשוג ברמה הגבוהה.

 עמק סונג לה ובית פאו     (Sủng Là Valley & Pao's House)

עמק סונג לה, המכונה לעיתים קרובות "הפרח של רמת הקארסט", הוא עמק פסטורלי וציורי השוכן לאורך כביש QL4C במקטע שבין יין מין לדונג ואן. העמק מוקף בצוקי גיר תלולים ומפורסם בשדות הכוסמת והחרדל הצבעוניים שלו  ובכפר לונג קאם  Lũng Cẩm . בלב הכפר שוכן "בית פאו"   Pao    Nhà .  מבנה מסורתי שנבנה בשנות ה-20 של המאה ה-20 והיה שייך למשפחת המונג אמידה. הבית זכה לפרסום בינלאומי בעקבות הסרט הווייטנאמי זוכה הפרסים "סיפורו של פאו"  "Chuyện Của Páo" (2006) והפך לאחד מסמלי האדריכלות המסורתית של שבט ההמונג. בית פאו בנוי במבנה סגור סביב חצר פנימית (Patio), עם קירות חמר עבים בעבודת יד, עמודי עץ ואבן, וגג רעפי יין-יאנג מעוגלים.

מי היה פאו? Mua Sua Pao היה מפקד פלוגה בצבאו של מלך ההמונג לפני 1945. היה לו מעמד מיוחד והוא העסיק נגרים מיומנים ביותר. ביתו נבנה החל משנת 1947 על פני מספר שנים. הבית נבנה מטיט דחוס, עמודי עץ, גגות יין-יאנג, חצר בצורת האות האנגלית U (U-shape), הדלתות ללא ברזל. כיום נכדו שומר על הבית.

העמק ממוקם כ-20 קילומטרים מצפון-מזרח למעבר צ'ין פואי וכ-25 קילומטרים מדרום-מערב לדונג ואן.הגישה אל העמק והכפר נוחה מאוד ישירות מצידו של כביש   QL4C .  מומלץ להקדיש לעמק ולבית פאו כ-45 עד 60 דקות. זהו עיתוי מצוין לעצירת צהריים קלה ולסיור רגלי קצר בין הסמטאות והשדות. העמק מרהיב במיוחד בסתיו (אוקטובר-נובמבר) בעת פריחת הכוסמת הוורודה-סגולה, ובשלהי החורף (ינואר-פברואר) בעת פריחת אפרסקים ופרחי חרדל צהובים.

עמק סא פין וארמון מלך ההמונג  (Sà Phìn Valley & H'Mong King's Palace)

עמק סא פין הוא עמק הררי דרמטי השוכן צפונית לעמק סונג לה. נודע בעיקר בזכות אחוזת המגורים ההיסטורית/ארמון של משפחת Vuong  "מלכי ההמונג" , ששלטו באזור בעידן הקולוניאלי הצרפתי.

הארמון  Dinh Nhà Vương   נקרא על שם מנהיג שבט ההמונג  וואנג צ'ין דואי   Vương Chính Đức, ששלט באזור בסוף המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־ 20  והוא מציג את סיפורו.   הארמון נבנה במשך כ־9 שנים והושלם בשנת 1919 בהשקעה כספית עצומה שנבעה בעיקרה ממימון המסחר באופיום, הגידול המרכזי והרווחי באזור באותה תקופה. השלטון הקולוניאלי הצרפתי סייע במימון חלקי והאתר שימש כמרכז השלטוני, הצבאי והמסחרי של אזור רמת הקארסט. 

המתחם שמור היטב ומציע הצצה נדירה להיסטוריה הפוליטית, החברתית והאדריכלית של המיעוטים בצפון וייטנאם . הארמון משלב אלמנטים מאדריכלות סינית מסורתית, מוטיבים של שבט ההמונג (כגון עיטורי פרחי פרג מגולפים באבן) וטכניקות בניה צרפתיות קולוניאליות. המבנה כולו מבוצר בחומות אבן עבות, מוקף עצי אורן עתיקים ותמירים, ובנוי משילוב של אבן גיר, עץ אורן משובח ורעפי חמר מסורתיים. הארמון כולל 64 חדרים הפרוסים על פני שתי קומות וארבעה אגפים המקיפים חצרות פנימיות-מבנה שהעניק למשפחת המלוכה הגנה מרבית לצד נוחות מגורים.

משך ביקור של כ־45 דקות עד שעה מספיק לסיור מלא בין החדרים, החצרות הפנימיות והתערוכות ההיסטוריות המציגות את אורך החיים והחפצים המקוריים של משפחת המלוכה.  

ארמון ממוקם בעמק סא פין  כ-15 קילומטרים (כ-20 דקות נסיעה) מצפון-מזרח לעמק סונג לה  וכ-14 קילומטרים מדרום-מערב לדונג ואן.  הארמון ממוקם ממש לצד כביש  QL4C בקטע הדרך שבין ין מין לדונג ואן. הביקור אינו דורש סטייה משמעותית מהמסלול המרכזי של לולאת האג'אנג.  הוא גם ממוקם בצומת הדרכים המובילה צפונה לכיוון מגדל הדגל מונג לונג  Lũng Cú .

בכניסה למתחם הארמון פועל שוק מקומי קטן (ובימי שוק שבועיים שוק תוסס נרחב), המציע תה מקומי, אגוזים, תבלינים ומזכרות בעבודת יד של בני המונג. השוק השבועי של סה פין (Sà Phìn Market), הממוקם ממש מול ארמון מלכי ההמונג . השוק השבועי  אינו מתקיים ביום קבוע בשבוע, אלא נמנה עם שווקי ה"הפוך"  או השווקים הנסוגים (Cho Lùi). השוק מתקיים אחת ל-6 ימים. בכל שבוע יום השוק זז יום אחד אחורה בלוח השנה הגרגוריאני. אם השוק התקיים ביום ראשון בשבוע מסוים, בשבוע שלאחר מכן הוא יתקיים ביום שבת, לאחר מכן ביום שישי, וכך הלאה. מומלץ לשלב את הביקור בארמון יחד עם עצירה בשוק סא פין הסמוך, גם אם לא ביום שוק שבועי.

מכאן כדאי לנסוע אל מגדל הדגל לונג קו , בציר תנועה היוצא מצומת סה פין (פנייה שמאלה מעט אחרי ארמון המלך) לכיוון צפון . זו סטייה מהדרך הראשית של הלולאה. הציר מסומן במפות ובשלטי הדרכים כ-Đường tỉnh 182B /  (ĐT182B).  מרחק הנסיעה הוא כ 29 ק"מ  ( 60-50 דקות נסיעה).

מגדל הדגל של לונג קו (Lung Cu Flag Tower)

מגדל הדגל של לונג קו ניצב בגאון בראש פסגת הר קואן סון , (Kuan Son) בגובה של כ־1,470 מטרים מעל פני הים ומסמן את הנקודה הצפונית ביותר של וייטנאם, ממש על גבול סין.   זהו מגדל מתומן המתנשא לגובה של כ־33 מטרים ומעוצב בהשראת מגדל הדגל של האנוי . הוא מהווה סמל לאומי וביטוי לגאווה ולריבונות.   בראשו מונף דגל ענק בשטח של 54 מטרים רבועים, המייצג את 54 הקבוצות האתניות המרכיבות את המדינה. העלייה אל המגדל כוללת טיפוס ב־286 מדרגות אבן עד לבסיסו-המעוטר בתבליטי אבן של תוף הברונזה המסורתי-ועוד כ־140 מדרגות בגרם מדרגות לולייני פנימי המוביל אל מרפסת התצפית. מהפסגה נפרש נוף פנורמי מרהיב של גבעות ירוקות, טרסות אורז, כפרים עדתיים ושני אגמים טבעיים השוכנים למרגלות ההר.

המגדל ממוקם כ־24 קילומטרים מצפון לעיירה דונג ואן. הנסיעה נמשכת כ־45-60 דקות לכל כיוון בכביש הררי פתלתל ומרהיב. הביקור דורש נסיעה הלוך ושוב מאותו הציר, כך שיש לקחת בחשבון כ־2.5 עד 3 שעות כולל הדרך והביקור באתר.  עבור מטיילים המעדיפים לקצר את הטיפוס, ניתן לעלות עם אופנוע או רכב עד למגרש החניה העליון ומשם להמשיך בטיפוס הקצר יותר במדרגות אל בסיס המגדל  מומלץ לשלב את הביקור במגדל הדגל עם עצירה בכפר הציורי לו לו צ'אי   Lo Lo Chai  , כפר עתיק של בני שבט הלו לו השוכן ממש למרגלות ההר.  כאן ניתן לנוח, לשתות קפה מקומי ולהתרשם מבתיי החמר המסורתיים.

דגשים חשובים לביקור

עלייה אל מגדל הדגל לונג קו  מצריכה טיפוס מדרגות ב 529 מדרגות (אף שיש חלופות טובות שיוצגו מייד ).  הגישה למקום מורכבת משלושה חלקים . החלק הראשון - טיפוס מהחניון התחתון אל החניון העליון  ב  289 מדרגות  אבן רחבות הבנויות על צלע ההר. לחילופין ניתן להסתייע בשירות הסעה בבאגי  (רכב גולף חשמלי) או באופנוע , שיביא אתכם בדרך סלולה מהחניון התחתון לעליון (במחיר זניח ). החלק השני - עולים ברגל 100 מדרגות (אין חלופת הסעה) אל בסיס המגדל. בבסיס המגדל יש רחבה המקיפה את המגדל . כאן נקודת התצפית העיקרית והמומלצת.    החלק השלישי הוא טיפוס בתוך המגדל אל המרפסת העליונה ב 140 מדרגות. נכנסים ומטפסים בגרם מדרגות ספירלי , העשוי ברזל וצר יחסית. מרפסת התצפית העליונה, שוכנת ממש מתחת לדגל וייטנאם הענקי ושטחה 54 מ"ר. אתם כבר יודעים למה.

יצויין כי העלייה הרגלית בכל שלביה היא מדורגת, מלווה במעקות אחיזה לאורך כל הדרך ומאפשרת עצירות מנוחה רבות לתצפית על הכפרים והגבול עם סין.

נסכם עד כאן: בתחתית ההר ישנו החניין הראשי ,אליו מגיעים . משם למעוניינים נסיעה בבאגי אל החניון העליון . משם טיפוס רגלי ב 100 מדרגות אבן, אל בסיס המגדל. משם עליה בתוך מעלה מדרגות ספירלי צר מברזל אל המרפסת העליונה.

מה רואים מהחניון העליון , מבסיס המגדל  ומהמרפסת העליונה?

רחבת הבסיס אליה הגענו לאחר טיפוס 100 מדרגות היא נקודת השיא והתצפית המרכזית של האתר. מנקודה זו נשקף הנוף הפנורמי המלא על ההרים, העמק והכפר, ומשם צופים ישירות במגדל ובדגל המונף מעליו. ממנה תצפית לכל הכיוונים, בהיותה היקפית. היא מוגנת בחומת אבן ומעקה בטיחות נמוך אך יציב, המאפשר לעמוד בבטחה ולהביט בנוף.  הרחבה היא משטח ישר, רחב ובטוח המאפשר טיול רגלי קל ונוח מסביב למגדל.  על דפנות בסיס המגדל ברחבה זו מותקנים תבליטי אבן מעוצבים המתארים סצינות היסטוריות, תרבותיות והווי חיים של המיעוטים האתניים באזור, לצד סמלים לאומיים של וייטנאם.

מהחניון העליון (נקודת ההגעה של הבאגי מהחניון התחתון ) יש מבט מלא על המגדל והדגל האדום. הם מתנשאים ישירות מעליכם. זוהי הזווית הנוחה, הרחבה והטובה ביותר לצילום המגדל והדגל במלואם.  מכיוון שחניון הביניים כבר ממוקם גבוה מאוד על ההר, נשקף ממנו נוף פנורמי מרהיב של כל עמק Lũng Cú, כפר Lô Lô Chải, שדות האורז והתירס המדורגים, שני "אגמי הדרקון", והרי הגבול עם סין.

מה רואים וחווים במרפסת העליונה? העלייה ב 140 המדרגות הצרות בתוך המגדל אל המרפסת העליונה מביאה אתכם ממש אל בסיס התורן, ישירות מתחת לדגל ענקי בשטח 54 מ"ר. התחושה של עמידה ממש מתחת לבד המתנופף ברוח והצליל של הבד הנחבט באוויר הם שיא חווייתי וסמלי עבור מבקרים רבים.  המרפסת מוסיפה עוד כ-30 מטרים של גובה מעל רחבת הבסיס. הגובה הנוסף מעניק מבט "מעוף הציפור" נקי לחלוטין, ללא שום הסתרה של קו האופק, המאפשר לראות רחוק יותר אל תוך שטח סין ואל עומק הרכסים הקרסטיים המקבילים.

מהמרפסת העליונה ניתן להביט כמעט במאונך כלפי מטה אל שדות האורז, האגמים וגגות הבתים של הכפר Lô Lô Chải,  מה שמאפשר מראות יחודיים של המתווה הגיאומטרי של העמק. ויש עוד דבר - "כיבוש היעד".  עבור מטיילים רבים, העלייה עד למדרגה האחרונה מייצגת את השלמת "כיבוש" הנקודה הצפונית ביותר במסלול.

למי הטיפוס אל המרפסת העליונהפחות מתאים ? הגרם הפנימי צר, ללא מיזוג, ויכול להרגיש צפוף או קלסטרופובי כשיש עומס מבקרים. למי שסובל מבעיות ברכיים, קשיי נשימה או פחד מגבהים - התצפית מרחבת הבסיס מעניקה כמעט את אותו הנוף בדיוק, ללא המאמץ והצפיפות.

יש לדעת, את כל המדרגות שעליתם, יש גם לרדת.

ממגדל הדגל ממשיכים אל העיירה דונג ואן דרך כביש ĐT182B המזרחי  (מרחק אל העיירה 26 ק"מ, כ 55 דקות נסיעה).

דונג ואן (Dong Van)

בלבו של נוף קרסטי פראי ודרמטי, בגובה של כ־1,000 מטרים מעל פני הים, שוכנת העיירה דונג ואן-בירתה ההיסטורית של רמת האבן ומוקד עצירה מרכזי לכל מטייל בלולאת האג'אנג. העיירה מוקפת הרים חדים ומצוקי ענק, והיא משמשת בסיס יציאה אידיאלי למרחבי המחוז ונקודת מפגש מרתקת בין עבר מסורתי לעדכניות מודרנית מתפתחת.

הרחוב העתיק של דונג ואן, המשתרע לאורך כמה מאות מטרים, מאופיין בבתים בעלי גגות רעפים אדומים, חזיתות עץ עתיקות ופנסים אדומים המסורתיים המעניקים למקום אווירה ייחודית-במיוחד בשעות הערב ובזמן שוק הערב השבועי שבו המקום מתעורר לחיים. כאן בתי אבן עתיקים ובתי קפה, המהווה מוקד שוק תוסס בימי ראשון.

לצד האווירה המיוחדת, דונג ואן מהווה נקודת זינוק קרובה לכמה מהאתרים המרשימים ביותר באזור-כולל מגדל הדגל לונג קו בנקודת הצפון הקיצונית של וייטנאם, ארמון משפחת המונג בסא פין, ומעבר ההרים מא פה לונג המפורסם.

מומלץ להקדיש לעיירה לפחות לילה אחד כדי להספיק לספוג את האווירה בניחותא, לטפס בשעות הבוקר המוקדמות אל המבצר הצרפתי ההיסטורי המשקיף עליה מלמעלה, ולתכנן את מועד ההגעה כך שיחפוף את יום ראשון-היום שבו מתקיים שוק דונג ואן המרכזי והססגוני המרכז אליו את בני השבטים מכל הכפרים בסביבה.

יום 3: מדונג ואן אל מאו ואק (כ- 40 ק"מ)   

ציר תנועה מרכזי: כביש QL4C סה"כ מרחק יומי: כ-40 ק"מ זמן נסיעה נטו: כ-2 שעות.

 לוח זמנים משוער :

08:25 - 08:00  נסיעה 11 ק"מ / 25 דקות מ-Đồng Văn אל מעבר Mã Pí Lèng.

09:30 - 08:25  עצירה לתצפית במעבר Mã Pí Lèng ומתחם התצפית (Panorama/Skywalk) מעל קניון Tu Sản.

10:15 - 09:30  נסיעה 8 ק"מ / 35 דקות בירידה תלולה לרציף הסירות Tà Làng בנהר Nho Quế.

12:00 - 10:15  שייט בסירה בקניון Tu Sản על נהר Nho Quế.

13:00 - 12:00  עלייה מנהר Nho Quế וארוחת צהריים.

13:40 - 13:00  נסיעה 12 ק"מ / 35 דקות אל כפר Pả Vi.

15:30 - 13:40  סיור רגלי בכפר הקהילתי Pả Vi ובכפר Mèo Vạc.

15:30  ואילך צ'ק-אין בהומסטיי ב-Pả Vi או בעיירה מאו ואק  -Mèo Vạc  ארוחת ערב ומנוחה.

 להלן תיאור בהרחבה של המקומות העיקריים ביום זה:

מעבר מא פי לנג (Ma Pi Leng Pass)

פנינת הכתר של המסלול. כביש החצוב בצוק אנכי בגובה רב מעל לקניון טו סאן (Tu San Canyon), שאורכו כעשרים קילומטרים, בין דונג ואן למיאו ואק. כאן השיא הרגשי של כל המסע. זהו הקניון העמוק ביותר בדרום-מזרח אסיה. נהר נהו קווה (Nho Que) זורם 800 מטר מתחת. עצרו ב"שביל השמיים" (Sky Path) ואל תמהרו לעזוב מקום נפלא זה.

מעבר מא פי לנג נחשב לאחד מארבעת מעברי ההרים המרהיבים והמפורסמים ביותר בצפון וייטנאם, הוא כנראה קטע הדרך הדרמטי והעוצמתי ביותר בלולאת האג'אנג.   המעבר המפותל משתרע לאורך כ־20 קילומטרים על גבי כביש QL4C ומחבר בין העיירות דונג ואן ומאו ואק, כשהוא  הוא חוצה צלע הר תלולה בגובה של כ־1,500 מטרים מעל פני הים.   הדרך, המכונה גם "דרך האושר"  "Happiness Road  נחצבה בעבודה ידנית מפרכת, לאורך שנות ה־60 של המאה ה־20 על ידי אלפי מתנדבים ובני הקבוצות האתניות המקומיות, אשר עבדו בתנאים קשים,  כשהם תלויים על מצוקי הגיר האנכיים.    מראש המעבר נפרש מחזה עוצר נשימה של קניון טו סאן העמוק ושל נהר נהו קווה הזורם בתחתיתו כסרט טורקיז צר, לצד פסגות קארסט מחודדות ומצוקי אבן כהים. אלה מעניקים לנוף מראה פראי ובלתי נשכח.

המעבר ממוקם ממש על ציר המסלול המרכזי של לולאת האג'אנג, בקטע הדרך שבין דונג ואן לבין מאו ואק. אין צורך בסטייה מהדרך - הנסיעה במעבר היא חלק בלתי נפרד ממהלך הטיול. הנהיגה עצמה אורכת כ־45-60 דקות, אך מומלץ להקדיש לקטע זה כ־1.5 עד 2 שעות לפחות. לאורך המעבר ישנן מספר נקודות תצפית מסודרות, מרפסות נוף ובתי קפה קטנים שבהם כדאי לעצור כדי לספוג את הנוף, לצלם ולשתות קפה וייטנאמי מול התהום.

משפט על בטיחות-   הדרך צרה, תלולה ומלאה עיקולים חדים. יש לנהוג בזהירות מרבית, בייחוד בימים בהם עננות נמוכה או ערפל כבד מכסים את ההר ומגבילים את הראות. וגם הצעה-   ניתן לשלב את הנהיגה במעבר עם הירידה לשיט בנהר נהו קווה או עם הליכה במסלול הליכה רגלי קצר ומרשים, המכונה "שביל המא פי לנג"  "Ma Pi Leng Sky Path . המסלול עובר מעל הדרך הראשית ומציע תצפיות פנורמיות ייחודיות עוד יותר.

נהר נהו קווה (Nho Que River)

הנהר זורם בקטע הדרך שבין דונג ואן למאו ואק (Mèo Vạc). נהר נהו קווה  Nho Quế River  הזורם בקרקעית העמק, שמתחת למעבר ההרים מא פה לונג  Mã Pí Lèng  Pass  , הוא אחד מסימני ההיכר המרהיבים והמצולמים ביותר של מחוז הא ג'יאנג.  הוא מתאפיין בגוון טורקיז עז ויוצא דופן בכל ימות השנה. הנהר, שמקורותיו בהרי סין, חוצה את הגבול ומפלס את דרכו בקניון -הנקרא טו סאן  Tú Sản Canyon -בין מצוקי גיר אנכיים ואדירים. קירותיו הזקופים נישאים לגובה של מאות מטרים משני צדי המים. זהו הקניון העמוק ביותר בדרום־מזרח אסיה

 כיום, הנהר אינו משמש רק כנקודת תצפית מרחוק מראש מעבר ההרים, אלא כחוויה אקטיבית בפני עצמה. ירידה במורד ההר אל רציף הסירות, מאפשרת למטיילים לצאת לשיט בסירת מנוע קטנה או בקיאק במעלה הנהר, ולעבור ממש בתוך הקניון.

הירידה לרציף הסירות טא לאנג (Tà Làng) על נהר נו קה (Nho Quế) נחשבת לאחד המקטעים הדרמטיים והמרהיבים בלולאה, דרך כביש מפותל ותלול - המתפצל ממעבר מא פה לונג- היורד בחדות במורד ההר אל קרקעית הקניון.

 הדרך לרציף תלולה מאוד ולא מתאימה לנהגים לא מנוסים. רבים מעדיפים להחנות את הרכב או האופנוע בחלק העליון ולהסתייע בשירות "אופנוע-טקסי" מקומי  (Xe Ôm) . השירות פועל ע"י בני השבטים, שמסיעים את המטיילים הלוך וחזור במורד ובמעלה ההר תמורת תשלום סמלי.

עם ההגעה לרציף, יוצאים לשייט בסירה במי הנהר הצלולים . מומלץ לתכנן את השיט בשעות הצהריים, כשהשמש מגיעה למרכז השמים ומאירה את פנים הקניון הצר ואת צבע המים הטורקיזי בשיא תפארתו. במהלך השייט שטים בין קירות הצוקים האנכיים משני הצדדים, המעניקים חוויה עוצרת נשימה וזווית צפייה ייחודית ומרהיבה על מעבר מא פי לנג השוכן מעל.

בתום השייט המהנה עולים חזרה במעלה הדרך המפותלת אל הציר הראשי, ועוצרים לארוחת צהריים במסעדה מקומית המשקיפה על פתח העמק או בכניסה לעיירה מאו ואק (Mèo Vạc). העצירה מאפשרת להירגע מהנסיעה ההררית, ליהנות מהמטבח המקומי של אזור הספר, ולהתרענן לקראת המשך הסיור בכפרי המיעוטים של אחה"צ.

יש לקחת בחשבון כ־2.5 עד 3 שעות בסך הכל עבור הירידה לרציף, שיט של כ־45-60 דקות בקניון טו סאן, והעלייה חזרה לציר המרכזי.

הכפר הקהילתי פה וי   (Pả Vi H'Mong Cultural Village)

כפר פה וי הוקם כפרויקט שימור תרבותי וקהילתי יוצא דופן. מטרתו לשמר את המורשת האדריכלית והתרבותית של בני שבט ההמונג השחור,  (H'Mong) תוך פיתוח תיירות קהילתית ברת-קיימא. הכפר תוכנן ונבנה במבנה מרחבי ייחודי בצורת מתווה משושה, המסמל פרח כוסמת (Buckwheat)   הפרח האייקוני של רמת הסלעים הקרסטיים.  

הבנייה בכפר נאמנה לחלוטין לשיטות הבנייה המסורתיות. הבתים בנויים בשיטה של  אדמה דחוסה.  בשיטה זו  מערבבים אדמה מקומית עם מעט מים (ולפעמים מעט סיד או חומר מקשר) עד שמתקבלת אדמה לחה, יוצקים את התערובת בשכבות לתוך תבניות עץ גדולות אנכיות היוצרות את קירות הבית (כמו טפסנות של בטון), ודוחסים אותה בעוצמה רבה באמצעות מוטות כבדים או פטישים. לאחר ששכבה אחת נדחסה והתייבשה, מפרקים את תבנית העץ ומעלים אותה קומה אחת למעלה כדי ליצור את השכבה הבאה. התוצאה היא קירות בעובי של 50-80 ס"מ, חזקים כמו אבן ובעלי מראה שכבות טבעי ומרהיב. קירות אלה מעניקים בידוד תרמי טבעי השומר על חום בחורף ההררי הקר ועל קרירות בקיץ.   הגגות חופו ברעפי חרס כהים בצורת קשקשים (Yin-Yang tiles), והחצרות הפנימיות מוקפות חומות אבן נמוכות שנבנו בלקיטת אבנים מקומיות ללא שימוש במלט.

הסיור הרגלי בסמטאות המרוצפות של פה וי מעניק תחושה של צעדה במוזיאון חי. לצד האדריכלות המרשימה, הכפר משמש כמרכז תרבותי פעיל , בו התושבים המקומיים ממשיכים בשגרת יומם, עוסקים במלאכות יד מסורתיות כמו טוויית פשתן, צביעת אינדיגו, אריגת טקסטיל מורכב וריקודים עם כלי נגינה מסורתיים  (כמו חליל ה  Khèn ) . המקום מתאפיין בשקט, ניקיון מופתי ואווירה פסטורלית, המאפשרים למבקרים להתוודע לעומק העשייה הקהילתית, לפגוש את תושבי הכפר בלבושם המסורתי ולחוות אירוח אותנטי ברמה גבוהה.

העיירה מאו ואק  Mèo Vạc  

העיירה מאו ואק  Mèo Vạc  שוכנת בקצה העמק שלמרגלות מעבר מא פי לנג.  העיירה מהווה נקודת עצירה מרכזית ואסטרטגית בלולאת הא ג'יאנג. היא מוקפת בצוקי גיר תלולים ומאופיינת באווירה עורפית ואותנטית יותר בהשוואה לדונג ואן השכנה. 

מאו ואק משמשת כמרכז מסחרי ותרבותי חשוב עבור הקהילות האתניות הרבות של האזור, בעיקר בני שבט ההמונג, אך גם בני הטאיי, היאו והז'אי.   לב הפעילות של העיירה הוא השוק המרכזי שלה, שבימי חול מתפקד כמקום מסחרי מקומי, אך בימי ראשון בבוקר הופך לאחד השווקים הססגוניים, הגדולים והחשובים ביותר בצפון וייטנאם.   אליו נוהרים אלפי תושבים מהכפרים המבודדים בסביבה כדי לסחור בבקר, בתוצרת חקלאית ובמוצרי סידקית, ולפגוש מכרים על קערת מרק תאנג קו ויין תירס.

העיירה ממוקמת בסופה של דרך מעבר מא פי לנג (כביש   QL4Cכ־24 קילומטרים מדונג ואן (כ־45-60 דקות נהיגה דרך המעבר). היא משמשת צומת דרכים מרכזי לממשיכים מזרחה לכיוון באק הא או קאו באנג, או למשלימים את הלולאה חזרה לכיוון ין מין והאג'אנג. מומלץ להקדיש לעיירה ערב ולילה אחד כנקודת סיום ליום הנסיעה המרהיב מנגד למעבר ההרים, או כבסיס יציאה לשוק הבוקר

טיפ לביקור בשוק - שוק יום ראשון של מאו ואק מתחיל עוד בשעות השחר המוקדמות (סביב 05:00) ומגיע לשיאו בין 07:00 ל־09:00 בבוקר. מומלץ להגיע מוקדם במיוחד כדי לחזות בשוק הבקר והצאן הפעיל הממוקם בחלקו האחורי של המתחם. ויש גם חוויה מקומית מומלצת - בסמוך לעיירה ממוקם הכפר הקהילתי פא וי  Pả Vi . כפר משוחזר של בני שבט ההמונג, הבנוי בסגנון אדריכלי מסורתי עם בתיי חמר וגגות רעפים, המציע אפשרויות לינה איכותיות בבתי אירוח מקומיים (Homestays) ואווירה שקטה ופסטורלית.

בעיירה מאו ואק (Mèo Vạc) קיימת תשתית תיירותית מפותחת יחסית לאזור ספר הררי, המציעה שירותים החיוניים למטיילים.

אלה כוללים, בין היתר - אפשרויות לינה בבתי הארחה (גסט האוז N nhà nghỉ ) והומסטיי Homestays (אירוח משפחתי) . הריכוז האיכותי ביותר של הומסטיי נמצא בכפר הקהילתי Pả Vi (כ-2 ק"מ ממרכז מאו ואק), המציע מקומות הומסטיי מעוצבים בבתי אדמה מסורתיים עם חדרים פרטיים, מים חמים, מיזוג/חימום ואינטרנט אלחוטי. בעיירה יש מגוון של מסעדות ובתי קפה, חנויות מכולת ומינימרקטים, בתי מרקחת המצוידים בתרופות בסיסיות (משככי כאבים, תרופות לבטן, תחבושות, קרם הגנה ודוחה יתושים). בעיירה פועל בית חולים מחוזי בסיסי (Mèo Vạc District Hospital) לטיפול במצבי חירום קלים או עזרה ראשונה. יש גם כספומטים למשיכת מזומן במטבע מקומי (VND).ותחנות דלק ומוסכים.

יום 4: ממאו ואק חזרה לעיר הא ג'אנג (כ-150 ק"מ)

ציר תנועה מרכזי: כבישים DT182, DT176 ו-QL34 סה"כ מרחק יומי: כ-150 ק"מ זמן נסיעה נטו: כ-5 שעות

 לוח זמנים משוער ליום זה:

08:15 - 07:30  נסיעה 20 ק"מ / 45 דקות מ-Mèo Vạc אל אזור Lũng Phìn על כביש DT182.

08:35 - 08:15  עצירה קצרה לסיור רגלי קל והתרשמות מהאווירה הכפרית בכפר Lũng Phìn או באחד מכפרי ההמונג הנידחים לצד הדרך.

09:00 - 08:35  המשך נסיעה 15 ק"מ / 25 דקות על כביש DT182 אל Mẫu Duệ.

09:15 - 09:00  עצירה לתצפית במעבר  Mẫu Duệ  (Dốc Mẫu Duệ) על נופי עמק הגיר והשטחים החקלאיים המדורגים.

10:30 - 09:15  נסיעה 35 ק"מ / 75 דקות בציר הדרומי של כביש  DT176הכולל טיפוס הררי וירידה מפותלת אל עמק Du Già..

10:45 - 10:30  עצירה לתצפית בשיא המעבר (Du Già Pass) המשקיף על העמק והכפר.

11:45 - 10:45  ביקור במפלי  Du Già (Thác Du Già) . הליכה קצרה, תצפית ורחצה בבריכות הטבעיות.

12:30 - 11:45  סיור רגלי בכפר Du Già בין בתי העץ על /כלונסאות של בני מיעוט ה Tày , שדות האורז ובריכות הדגים.

13:30 - 12:30  ארוחת צהריים ומנוחה בהומסטיי מסורתי בלב כפר Du Già.

17:00 - 13:30  נסיעה 75 ק"מ / 3.5 שעות מ Du Già  מערבה ודרומה, חיבור לכביש QL34/QL4C וחזרה לעיר Ha Giang  , כולל עצירה לתצפית ורענון לצד נהר  Gâm  .

17:00    הגעה לעיר Ha Giang   ממנה יצאנו בתחילת המסע  Ha Giang וסיום המסלול.

להלן תיאור בהרחבה של המקומות העיקריים ביום זה:

הכפר לונג פין (Lũng Phìn)

כפר לונג פין ממוקם על כביש DT182 במחוז מאו ואק, והוא מייצג את החיים האותנטיים והשקטים של שבטי ההרים ברמת הקרסט. הכפר מאוכלס בעיקר על ידי בני מיעוט ההמונג (H'Mong), לצד משפחות מבני שבט ה-Dao.

המאפיין הבולט ביותר של לונג פין הוא השוק התקופתי המפורסם שלו (Lũng Phìn Market). בשונה משווקים קבועים, שוק לונג פין פועל לפי לוח השנה הירחי בשיטת "הימים המתגלגלים" (זאת קורה מדי שישה ימים, בימי "נמר" ו"קוף" לפי גלגל המזלות הסיני). בימי השוק, הכפר השקט הופך למוקד ססגוני ותוסס שאליו צועדים תושבי הכפרים הנידחים מכל ההרים המסביב כדי לסחור בבעלי חיים, תוצרת חקלאית, בדים בעבודת יד ויין תירס. בימים שאינם ימי שוק, הכפר חוזר לאווירה הפסטורלית והשקטה שלו, והוא מציע הצצה בלתי מאמצעית לחקלאות הררית מסורתית - גידול תירס בין חריצי סלעי הגיר (אגרו-טופוגרפיה ייחודית לרמה) ורעיית בקר בסביבה הררית פראית.

הכפרים באזור Lũng Phìn ו Mẫu Duệ   , ציר  DT182 / DT176

האזור שבין מאו ואק למאו דואו נחשב לאחד האזורים הפחות מתויירים והפראיים ביותר בלולאה, והכפרים פזורים בו לאורך מדרונות ההרים ותחת צוקי גיר נישאים.

רוב הכפרים באזור זה משתייכים לבני ההמונג השחור וההמונג הפרחוני, לצד קהילת ה-Dao האדומה (Dao Đỏ). התושבים משמרים אורח חיים מסורתי כמעט ללא השפעה מודרנית. הבתים בכפרים אלו בנויים ברובם מטכניקת אדמה נגוחה (Rammed Earth) או מעץ מקומי, עם חצרות אבן מוקפות חומות נמוכות המגנות מפני הרוחות ההרריות הקרות.

השטחים החקלאיים באזור זה קשים מאוד לעיבוד. התושבים מנצלים כל פיסת אדמה בין סלעי הגיר הכהים כדי לשתול תירס, ירקות שורש וכוסמת, תוך שימוש בשיטות השקיה ועיבוד ידניות עתיקות יומין.

בשונה מאזורים מתויירים יותר, בכפרים הנידחים לאורך ציר זה תושבי הכפר - ובמיוחד הנשים - לובשים את התלבושות המסורתיות הססגוניות כחלק משגרת יומם ולא עבור תיירים, בעודם עוסקים בטוויית פשתן, עבודות שדה ורעיית צאן.

 דו ג'יה (Du Gia)

הכפר והעמק של דו ג'יה (Du Gia) מציעים מקום פסטורלי, ירוק ושלו המהווה ניגוד מרענן לנוף הקרסטי הפראי והסלעי של רמת האבן של דונג ואן.    העמק נפרש בין הרים נישאים עטויי יערות טרופיים, שדות אורז ירוקים המשתרעים לאורך פיתולי הנחל  ומעיינות מים צלולים.    הכפר עצמו מיושב בעיקר על ידי בני הקבוצות האתניות טאיי (Tay) והמונג (H'Mong), השומרים על אורח חיים חקלאי מסורתי ובתי עץ עתיקים על עמודים ( בתי כלונסאות Stilt houses).  האווירה בדו ג'יה רגועה ואותנטית, והיא נודעת במיוחד בזכות המפלים הנסתרים והבריכות הטבעיות שבסביבתה. המפורסם שבהם הוא מפל דו ג'יה  Du Gia Waterfall , המושך אליו מטיילים המבקשים להתרענן בשחייה במים הצלולים בלב הטבע.

דו ג'יה ממוקמת כ־70 קילומטרים מדרום-מזרח לעיר האג'אנג וכ־75 קילומטרים ממאו ואק. הגישה אליה נעשית דרך כבישים צדדיים, פתלתלים ומהממים ביופיים (כמו כביש DT182 וכביש DT176), שחלקם עשויים להיות מאתגרים לנהיגה בשל משטחי עפר או אבנים משוחררות. העיירה והעמק מהווים את אחת התחנות הפופולריות ביותר ללילה האחרון של לולאת הא ג'יאנג (למטיילים העושים מסלול של 3 או 4 ימים), בדרך חזרה ממאו ואק לעיר האג'אנג.

פרק 5 - האנשים , פסיפס תרבותי חי

מעל ל-17 קבוצות אתניות מתגוררות באזור. המרכזיות שבהן:

·         המונג (H'Mong): הקבוצה הגדולה ביותר, המתמחה בחקלאות טרסות תלולות.

·         טאי (Tay): חיים בבתי עץ על כלונסאות, נפוצים סביב עמק דו ג'יה.

·         דאו (Dao / Dzao): מזוהים עם כיסויי ראש אדומים ועם אמבטיות צמחי המרפא שלהם.

·         לו לו (Lo Lo): מיעוט קטן של כ-1,400 בני אדם. הם צאצאי עם ה-Yi מיונאן שבסין, שהיגרו דרומה. אבות אבותיהם נחשבים למתיישבים הראשונים ברמת דונג ואן. האבות המייסדים כל כך מוערכים עד שקבוצות שכנות כמו ההמונג, הדאו והטאי מכבדות את אבות הלו לו בפולחן האבות. המילה lo בשפתם פירושה נמר - ואכן הנמר הוא בעל החיים הקדוש שלהם. הם מחולקים לשתי תת-קבוצות: הלו לו הפרחוני (לו לו הואה), ידועים בטוניקות הטלאים הגאומטריות הצבעוניות, מרוכזים ליד לונג קו ודונג ואן; והלו לו השחור (לו לו דן), הנמצאים בקאו בנג.

·         בני הלו לו מתאפיינים בטקסים הכוללים תופי ברונזה ובאיסור על שימוש במתכת בדלתות בתיהם הקדושות. דלת היא 'לב הבית' ומותר לה להיות מעץ בלבד. גם לתופי הברונזה יש קדושה - מדובר בכלי נגינה עתיקים העוברים בירושה, מנגנים בהם רק בלוויות ובטקסים מיוחדים. הם מאמינים שצליל תוף הברונזה מחבר את החיים לעולם האבות. לב תרבות הלו לו: כפר לו לו צ'אי (Lo Lo Chai), למרגלות מגדל הדגל של לונג קו.

·         בני מיעוטים אחרים: בנוסף, חיים שם בני נונג (Nung), ז'יאי (Giay), לה צ'י (La Chi), פו פאו (Pu Peo) והואה (Hoa) הסינים.

השווקים, בדומה לזה של דונג ואן, אינם הצגה לתיירים אלא מרכזי מסחר אמיתיים ומפגשים חברתיים. כלל חשוב: כבדו את האנשים ובקשו רשות לפני צילום.

השווקים הם נשמת האזור. שוקי יום ראשון של דונג ואן ומיאו ואק הם הגדולים ביותר (לצד קטנים יותר כמו Lung Phin ו-Ma Le) - התכנסויות אמיתיות שבהן אנשים סוחרים באריגים, צמחי מרפא, יין תירס ובעלי חיים, מתרועעים ומסדרים שידוכים. הגעה מוקדמת ביום שוק היא אחת החוויות הגדולות של צפון וייטנאם.

17 הקבוצות האתניות באזור לופ הא זיאנג ,הן חלק מ54 קבוצות אתניות הקיימות בוייטנאם. למספר 54 יש משמעות והיא בדיוק זו. לכן גודל הדגל במגדל הדגל הוא 54 מ"ר וכך גם גודל המרפסת העליונה באותו מגדל 54 מ"ר. להלן טבלה המציגה

פרק 6 - מתי לנסוע - מזג אוויר וחלונות זמן

תזמון הנסיעה הוא קריטי להצלחת הטיול.

·         ספטמבר עד נובמבר (המומלץ ביותר): מזג אוויר נוח, קציר האורז (ספטמבר-אוקטובר) ופריחת הכוסמת הוורודה.

·         מרץ עד מאי: אביב מתון, שקט יותר, עם פריחות עצי שזיף ואפרסק.

·         דצמבר עד פברואר (חורף קשה): קור עז בלילות, ערפל המסתיר את הנוף וסכנת כפור.

·         יוני עד אוגוסט (מונסון): הנוף ירוק אך זהו זמן מסוכן בשל גשמים, סכנת מפולות בוץ וכבישים חלקים. בכל עונה יש להצטייד בשכבות ביגוד חמות עבור הבקרים ומעברי ההרים.

פרק 7 - כיצד נוסעים בלולאה

חשוב לקיים המסע באזור זה באמצעות גורמי תיירות המתמחים באזור זה.  רמת הסיוע הנדרשת מהם, תלויה בכם.  ויש גם לדעת באיזה אמצעי לבצע הנסיעה באזור .

שלוש אפשרויות תחבורה

בחירת אופן הנסיעה חשובה משום שהיא קובעת את אופי הטיול וגם את הבטיחות.

·         נהיגה עצמית (אופנוע): אפשרות מסוכנת המיועדת רק לנוסעים מנוסים מאד המחזיקים ברישיון נהיגה בינלאומי מסוג A1. המשטרה אוכפת בחומרה והקנסות כבדים.

·         נהג אופנוע צמוד (Easy-rider) - האופציה הפופולרית ביותר. נהג מקומי מנוסה, ואתם נהנים מהנוף ומצלמים בבטחה. ראו מייד הרחבה בעניין זה.

·         רכב שטח / ג'יפ פרטי (Jeep) - בטוח ונוח. אידיאלי למשפחות ומבוגרים. כולל מיזוג ונקודות הטענה לטלפון. המחירים (לשנת 2026) נעים בין כ-320$ לג'יפ, כ-180$ ל-Easy-rider, ועד כ-130$ לנהיגה עצמית, לטיולים הכוללים הכל.

שירותי איזי ריידר (Easy-rider)

הם שירות שבו מטייל שוכר נהג אופנוע מקומי מנוסה, ויושב מאחוריו כנוסע (מורכב) לאורך כל ימי הטיול.

השם שואב השראה, כמובן, מהמושג התרבותי של חופש על אופנוע, אך בפועל מדובר בפתרון התחבורה וההדרכה הפופולרי והמומלץ ביותר לרוב המוחלט של התיירים המערביים.

מה שירות איזי ריידר מספק ולמה הוא כל כך נפוץ ?

1. בטיחות כערך עליון הכבישים בלולאת הא זיאנג הם מהמרהיבים בעולם, אך גם מהמסוכנים שבהם. הם צרים, תלולים, מפותלים מאוד (סרפנטינות), חצובים על פי תהום ולעיתים קרובות משובשים או מכוסים בחצץ ובוץ. נהג ה"איזי ריידר" הוא מקומי שמכיר כל עיקול, בור וסכנה בכביש, ורגיל לנהוג בתנאי מזג האוויר המשתנים. זה מאפשר למטייל ליהנות מחוויית האופנוע בלי לקחת על עצמו סיכון חיים ממשי.

2. חופש לצלם ולהתבונן כאשר אתה נוהג באופנוע בכביש מסוכן, 100% מתשומת הלב שלך חייבת להיות על הכביש - מה שאומר שאתה מפספס את הנוף. כנוסע מאחור אצל איזי ריידר, הידיים שלך חופשיות לחלוטין. אתה יכול לצלם תוך כדי נסיעה, לספוג את הנופים ב-360 מעלות, ולבקש מהנהג לעצור בכל נקודה שבה ראית זווית צילום מעניינת.

3. פתרון חוקי וביטוחי כדי לנהוג חוקית על אופנוע בווייטנאם, נדרש רישיון נהיגה בינלאומי ויש אכיפה בדרכים. בנוסף, חברות הביטוח לא יכסו תאונה אם נהגת ללא רישיון מתאים. נסיעה כנוסע מאחורי נהג מורשה פותרת את כל הבעיות החוקיות והביטוחיות הללו.

4. הדרכה, לוגיסטיקה ותיווך תרבותי נהג האיזי ריידר הוא לא רק נהג, אלא גם מדריך ומלווה אישי. השירות כולל לרוב:

·         הדרכה: הם יודעים היכן התצפיות היפות ביותר, אילו שבילים צדדיים שווים סטייה מהמסלול, ומתי מומלץ להגיע לכל מקום.

·         תיווך שפתי: הם משמשים כמתורגמנים מול בעלי ה-Homestays, רוכלים בשווקים ובני השבטים האתניים, רובם אינם דוברי אנגלית.

·         לוגיסטיקה מלאה: בטיולים מאורגנים (הכול-כלול), הנהג דואג לתדלק את האופנוע, לטפל בתקלות מכניות (פנצ'רים וכדומה), לקשור ולאבטח את התיק שלך לאופנוע, ולהוביל אותך ישירות לנקודות הלינה והאוכל.

איך זה עובד בפועל? מקבלים קסדה טובה וציוד מגן (מגני ברכיים ומרפקים), התיק האישי נקשר היטב מאחור, ופשוט מתיישבים מאחורי הנהג. לאורך היום עוצרים כל זמן קצר לתצפיות, קפה, ארוחות צהריים וסיורים רגליים קצרים. זוהי הדרך המושלמת לשלב בין ההרפתקה של רכיבה באוויר הפתוח לבין השקט הנפשי של ידיים מקצועיות שאוחזות בכידון.

מפעילי טיולים - למה וכיצד לבחור

קבלת שירותים מגורמי תיירות המתמחים בארגון וביצוע טיול באזור זה,חיונית לכל מטייל באזור. הם יטפלו בכל הנדרש- אישור נסיעה רשמי, סידורי בטיחות, סידור אמצעי הנסיעה עם או בלי נהג, לינות ,אוכל, הדרכה וכדומה.  

חשוב לוודא שהטיול כולל נהגים מקצועיים דוברי אנגלית, ציוד בטיחות מלא, היתר גבול (Permit), שייט נהר וכל הארוחות. בין החברות המומלצות בעיר הא זיאנג (יש להזמין מראש): Bong Hostel & Motorbike Tours, QT Motorbikes & Tours, Ha Giang Motorventures, Jasmine Tours ועוד. העדיפו קבוצות קטנות המעניקות יחס אותנטי.

מספר שאלות שכדאי לקבל עליהן מענה ממפעילי התיירות: האם המחיר באמת הכול-כלול (היתר, שיט, ארוחות, לינה, דלק, ציוד)? האם הנהגים מורשים מקומית ודוברי אנגלית? האם הלינה במעונות ענק או ב-homestay שקט? אפשרויות מקלחת חמה, שירותים, טעינת מכשירים, קליטה סלולרית. וגם אספקת בקבוקי מים שוטפת.

מארגני טיולים מומלצים ללולאת הא זיאנג Ha Giang

בחירת מפעיל הטיול הנכון היא קריטית להצלחת הלולאה הצפונית - היא קובעת לא רק את איכות האופנועים והנהגים, אלא גם את קצב הטיול, סוג הלינה וה"אווירה" הכללית (חברתית-מסיבתית מול שקטה ואינטימית. להלן ארבעה מפעילים שנבדקו ונמצאו אמינים ומומלצים במיוחד, כל אחד עם אופי שונה בעליל.

QT Motorbikes and Tours

פועלת באזור מאז אמצע שנות ה-2010 ונחשבת לאחד המפעילים הוותיקים והמנוסים ביותר בהא זיאנג. מציעה גם טיולים מודרכים וגם השכרת אופנועים לנסיעה עצמאית, עם מדיניות גמישה במיוחד - ניתן לשלם מראש על 4 ימים ולקבל החזר על הימים שלא נוצלו. ייחודה: אמינות ועקביות לאורך שנים, זמינות 24/7 לתמיכה בדרך  וצי אופנועים במצב מכני מצוין.

כתובת: Lâm Đồng, Phương Thiện   הא זיאנג Ha Giang,.

יצירת קשר: וואטסאפ/טלפון  +84 97 527 87 11  אינסטגרם qtmotorbikes.

Jasmine Ha Giang Loop Tours

המשרד הראשי ברובע העתיק,בהאנוי עם בסיס נוסף בהא זיאנג עצמה. הבחירה הפופולרית ביותר בקרב מטיילים בני 30-20 המחפשים חוויה חברתית-קבוצתית - קריוקי וערבים חברתיים בהומסטיי לצד נהגי "איזי-ריידר" מקצועיים ודוברי אנגלית.  ייחודה: שירות לקוחות יוצא דופן (כולל מקרים מתועדים של איתור והחזרת חפצים אבודים לאחר סיום הטיול) ואווירה חברתית תוססת המתאימה למטיילים יחידניים המחפשים להכיר אנשים.

כתובת   22 Ngõ Phất Lộc   רובע  Hoàn Kiếm  האנוי Hanoi (משרד ראשי);יש  סניף גם בעיר הא זיאנג.

יצירת קשר: טלפון/וואטסאפ  +84 37 529 9476 . דוא"ל [email protected]    .אתר אינטרנט jasminehagiang.com.

Ha Giang Motorventures

סוכנות ממוקמת בעיר קוואן בה Quan Ba שבלב הלולאה עצמה. שותפות רשמית עם הונדה וייטנאם להכשרת בטיחות לנהגים - ככל הנראה המפעיל היחיד באזור עם הסמכה כזו. הנהגים מגיעים ברובם ממיעוטים אתניים מקומיים ומביאים חיבור תרבותי אותנטי לצד רמת בטיחות גבוהה. ייחודה: איזון נדיר בין אווירה חברתית נעימה לבין רצינות ובטיחות . מתאימה למי שרוצה גם וגם, בלי אווירת "מסיבה" קיצונית.

כתובת   92s Nguyễn Trãi,  קוואן בה Quan Ba  מחוז הא זיאנג.

אתר אינטרנט  hagiangmotorventures.com  .   פייסבוק hgmotorventures.

Ha Giang Road Trip

מפעיל בעל רישיון רשמי לתפעול סיורים בינלאומיים (מספר רישיון 02-009/2023), הפועל מתוך הומסטיי Opi בעיר הא זיאנג. מתמחה בקבוצות קטנות (8-4 משתתפים) ובטיולים פרטיים לחלוטין - קצב נינוח ואיטי יותר מהמתחרים, עם דגש על חוויה אינטימית ולא-ממהרת. ייחודו: האפשרות הטובה ביותר ברשימה למי שמעדיף להימנע לחלוטין מקבוצות גדולות ומאווירת "שיירת תיירים".

כתובת   01 Alley 23 Lê Hoàn  עיר הא זיאנג Ha Giang. .

יצירת קשר: וואטסאפ +84 948 242 421  דוא"ל [email protected]  . אתר אינטרנט hagiangroadtrip.com. .

פרק 8 - סיכונים ואזהרות בטיחות

התאור הבא חשוב במיוחד וחיוני להפנימו. אזור הא זיאנג בטוח לחלוטין מבחינת פשיעה, אולם מצב הדרכים ומזג האוויר באזור הם תמרור אזהרה גדול:

              *            תאונות דרכים הן הסיכון האמיתי הכמעט יחיד. הרוב המכריע של הפציעות בלולאה כרוך במטיילים חסרי ניסיון שנוהגים עצמאית על אופנועים בכבישים תלולים, מכוסי חצץ ובשולי צוק, המשותפים עם משאיות. אם אינכם נוסעים מנוסים באמת, אל תנהגו עצמאית - קחו easy-rider או ג'יפ. מה שלא תרכבו, לבשו את כל ציוד הבטיחות, כל יום, ולעולם אל תיסעו בלילה על שני גלגלים.

       *            סכנות מזג אוויר. ערפל יכול לצמצם ראות למטרים במעברים. גשמי קיץ מביאים מפולות וכבישים סחופים. החורף מביא קור שהופך לסיכון היפותרמיה אמיתי בגובה חשוף. בדקו תנאים, הקצו זמן מרווח לקטעי נסיעה ואל תמהרו קדימה במזג אוויר מסוכן, כדי לשמור על לוח זמנים.

              *            אלכוהול - אין לערבב שתיית אלכוהול (כגון יין התירס המקומי) עם נהיגה.

              *            רישיון והחוק. נהגים עצמאיים זקוקים חוקית לרישיון בינלאומי 1968 עם A1. מחסומי משטרה נפוצים. ונסיעה בלעדיו מסתכנת בקנסות ובהחרמת כלי הרכב. טיול easy-rider או ג'יפ אמין עוקף זאת לחלוטין.

              *            בריאות. יש להביא בחשבון, כי במקרה של צורך בטיפול רפואי רציני - "שאלוהים ישמור". זה סיכון שיש להתחשב בו. בעיירות ובכפרים אולי ניתן לקבל טיפול בפצעים שטחיים. בהא זיאנג אפשרויות הטיפול טובות יותר, אך מוגבלות. אז לקוות שלא יהיה צורך ולהתנהג בזהירות ובבטיחות. וגם ביטוח חשוב.

              *            ביטוח הוא הכרחי. בדקו את האותיות הקטנות. פוליסות נסיעות רבות מחריגות נסיעה על אופנוע. ודאו שהפוליסה שלכם מכסה במפורש נסיעה (כנהג וכנוסע) ופינוי רפואי הררי מוטס. מתקנים רפואיים בלולאה בסיסיים. מקרים חמורים מפונים להא זיאנג סיטי או להאנוי. ואת לוח הזמנים לפינוי אתם יכולים להעריך.

              *            מגבלות אזור גבול. המסע בלולאה של הא זיאנג הוא באזור גבול. חובה לשאת עמכם את היתר הכניסה המשטרתי. מפעיל הטיול עימו תתקשרו יטפל עבורכם בהשגת אישור זה. מעבר לכך, אין לשוטט סתם וללא ליווי באזורי גבול או צבא, אפילו אם אינם מסומנים.

              *            שמש, קור וגובה. הקרינה חזקה בגובה והטמפרטורות תנודתיות מאוד ביום אחד. התלבשו בשכבות, הביאו איתכם כובע חם וכפפות חמות, משקפי שמש וקחו קרם הגנה ומים.

              *            נסיעת לילה באוטובוס מהאנוי להא זיאנג ובכיוון ההפוך, נחשבת לפופולרית בקרב תרמילאים. עם זאת, הנסיעה באוטובוסי שינה (Sleeper Buses) בווייטנאם, במיוחד בלילה ובאזורים הרריים, כרוכה בסיכונים ייחודיים. עם זאת, בהיעדר רשת רכבות או טיסות להא זיאנג, מטיילים רבים משתמשים בשירות זה מדי שנה ללא פגע.

יש להביא בחשבון ש:

                            *            חלק מנהגי אוטובוסי הלילה נוהגים באגרסיביות, מבצעים עקיפות מסוכנות בדרכים חשוכות, וסובלים מעייפות מתמשכת עקב משמרות ארוכות.

                            *            הדרך להא זיאנג עוברת באזורים הרריים. בלילה הראות לקויה, והכבישים עלולים להיות חלקים ומסוכנים, במיוחד בעונה הגשומה (מאי-ספטמבר).

                            *            עבור המטיילים יש את העייפות ביום שאחרי נסיעת הלילה. האוטובוס מגיע להא זיאנג לפנות בוקר (סביב 04:00-03:00). מחסור בשינה איכותית פוגע בריכוז - נתון מסוכן במיוחד אם אתם מתכננים להתחיל לנסוע עצמאית על אופנוע בלופ של הא זיאנג כבר באותו הבוקר.

שורה תחתונה - מודעות לסיכונים ולנהוג בהתאם למה שמתאים לכם.

 פרק 9 -ההגעה להא זיאנג Ha Giang

ההגעה להא זיאנג נעשית בדרך כלל מהאנוי וזו גם נקודת ההתחלה המומלצת. 

הא זיאנג אינה נגישה בטיסה או ברכבת. הדרך היחידה להגיע אליה היא בנסיעה בכביש. מומלץ ברכב, אם כי ידוע שיש מטיילים המעדיפים נסיעה באופנוע (את זה אולי כדאי להשאיר לנסיעה בלולאה וגם זה לא בטוח ,לטעמי).

הנסיעה היא באוטובוס לילה מוסדר או ברכב עם נהג לנסיעה פרטית (לשם נוחות רצוי ב"לימוזין-ואן") מהאנוי.   ואן לימוזין (Limousine Van) יקר רק במעט אך מעניק תחושת ביטחון גבוהה יותר. יש כמובן אפשרות טובה יותר להגיע באור יום ,באותם האמצעים, למי שיכול להקצות זמן לכך . לטעמי, נסיעה בלילה פחות בטוחה ואני משתדל מאוד להימנע ממנה. להלן פרטים נוספים.

דרכי ההגעה

מהאנוי (Hanoi)

זהו מוקד היציאה הנפוץ ביותר עבור רוב המטיילים. המרחק הוא כ 300 ק"מ וזמן הנסיעה 6-7 שעות.

הנסיעה מהאנוי:

·         ברכב פרטי עם נהג (מומלץ): האופציה הנוחה והבטוחה ביותר למטייל הבוגר. ניתן להזמין דרך סוכנויות נסיעות מקומיות בהאנוי או דרך בתי מלון איכותיים. הרכב מאפשר עצירות לפי דרישה.

·         באוטובוס "לימוזין" (VIP Van): ואן מפואר עם מושבים מרווחים (9-11 מושבים). מציע נוחות גבוהה משמעותית מאוטובוס שינה רגיל.

·         עצירות: הנהגים עוצרים לרוב באזורי מנוחה מוסדרים הכוללים שירותים נקיים יחסית ומזנוני אוכל מקומיים.

מסאפא (Sapa)

מסלול פופולרי למטיילים שרוצים להמשיך עמוק יותר לצפון. המרחק להא זיאנג מסאפא הוא כ-200-215 ק"מ וזמן הנסיעה כ 6 שעות. ניתן לנסוע ב אוטובוס תיירים (Shuttle Bus) או רכב פרטי.  הדרך מסאפא להא זיאנג מרהיבה ביופיה, אך כוללת נסיעה בכבישים הרריים מפותלים. רכב פרטי יאפשר לך לעצור לצילומים בנקודות תצפית שאינן נכללות במסלול האוטובוסים הציבוריים.  הדרך מסאפא או באק הא להא זיאנג היא אטרקציה נופית יפהפייה בזכות עצמה, העוברת בטרסות האורז של הואנג סו פי (Hoang Su Phi).  עם זאת,היא כוללת נסיעה בכבישים הרריים מפותלים.  

מבאק הא (Bac Ha)

המרחק כ-140-150 ק"מ  וזמן הנסיעה 3-5 שעות (תלוי בתוואי הנבחר). האופציה היעילה ביותר כאן היא רכב פרטי עם נהג. התחבורה הציבורית בקו זה מסורבלת מאוד ודורשת לרוב החלפה בסאפא או לאו קאי.

מהי אופצית ההגעה הנבחרת ?

התשובה לשאלה מהי אופציית ההגעה המומלצת בשתי מילים היא- תלוי בכם. בהעדפות שלכם ובזמן שלרשותכם.

חלק ניכר מהמטיילים המעוניינים במסע בלולאה (Loop) הצפונית מגיעים אל הא זיאנג (נקודת ההתחלה של הלולאה) מהאנוי.   הגעה ישירות מהבירה מאפשרת להתחיל את "הלופ" רעננים, מבלי לצבור עייפות בדרכים עקיפות. לאחר סיום הלופ, ניתן להמשיך מזרחה לכיוון באק הא או לחזור לאזור לאו קאי/סאפא, בהתאם ללו"ז הטיול.

עם זאת, למי שכבר נמצא באזור סאפא/באק הא הדרך אל הא זיאנג עצמה הופכת לאטרקציה וגם חוסכת בזמן נסיעה. המסלול מסאפא/באק הא עובר דרך באק הא, שין מאן והואנג סו פי, אזור בו טרסות אורז מהיפות בכל וייטנאם. זכרו, יש גם פיתולי דרך.

אף שיש חסכון בזמן נסיעה מבאק הא יש מנגד שיקולים אחרים.  החיסכון בזמן פחות דרמטי מהמרחק, בהשוואת דרכי הגישה השונות אל הא זיאנג .  זאת, משום שכבישי סאפא/באק הא הרריים, עם עיקולים ואיטיים, בעוד הנסיעה מהאנוי אל הא זיאנג היא בקטע כביש אוטוסטרדה מהיר. דרך הנסיעה מהאנוי אל הא זיאנג היא בעיקר נסיעת מעבר.

הנתונים שנמסרו לעיל על זמני הנסיעה הם מוערכים ותלויי-מזג-אוויר.

דגשים

עבור מטייל מנוסה המחפש חוויה איכותית, אני ממליץ להדגיש את הנקודות הבאות:

• בחירת הדרך: האופציה המועדפת היא הזמנת רכב פרטי עם נהג דובר אנגלית בסיסית. זה מאפשר עצירות יזומות בנקודות נוף (כמו מעבר טאם מא שדנו עליו), שליטה על קצב הנסיעה, ונוחות מקסימלית.

• איך משיגים נהג: עדיף ליצור קשר עם סוכנויות מומלצות מראש דרך אתרי אינטרנט בינלאומיים או המלצות אישיות, ולבקש "Private Car Transfer". רצוי לוודא שהנהג מנוסה בכבישי האזור הצפוני.

• עצירות ותחזוקה: בווייטנאם, עצירות בדרך הן חלק מהחוויה. בנסיעות ארוכות, הנהג המקומי ידע בדיוק היכן לעצור כדי להבטיח מזון טרי ושירותים ברמה סבירה.

  פרק 10 - מידע שימושי וחיוני

לינה, תזונה ומקלחות

לינה: הלינה מתבצעת לרוב ב"הום-סטיי" (Homestay) - החל מבתים משותפים מסורתיים ועד לאירוח בעל אופי של אכסניה מסודרת, שם יש מזרנים עם כילות.

מקלחות: מים חמים אינם מובנים מאליהם בכל מקום. מומלץ להביא מגבת מיקרופייבר ומגבונים לחים.

אוכל: הלינות כוללות לרוב ארוחות ערב ובוקר משותפות, הכוללות אורז, בשר, ירקות, טופו ויין תירס מקומי. מאכלים מקומיים כמו תירס מאודה ואורז צבעוני שווים טעימה.

תקשורת - אינטרנט, סלולר וטעינה

קליטה סלולרית: חברת Viettel מציעה את הפריסה הטובה ביותר בהרים אלו. חברות אחרות יתקשו לתפקד באזור. לרוב ה-homestays והאכסניות בעיירות - ואף בחלק מהכפרים - יש Wi-Fi חינם, אך הוא נע בין איטי לכמעט לא קיים. תכננו שיחות או העלאות לערב, מהעיירה. אל תסמכו עליו בדרכים.

במעברים הגבוהים - כולל חלק גדול ממא פי לנג - ובעמקים עמוקים בין עיירות, צפו לאין קליטה כלל. קנו SIM של Viettel בשדה התעופה של האנוי או ברובע העתיק, או הפעילו eSIM של Viettel לפני ההגעה (בדרך כלל זול יותר) - ל-3-5 ימי נסיעה, 5-3 GB יספיקו בשפע.

אזהרת גבול: ליד לונג קו ודונג ואן אתם קרובים מספיק לסין כדי שטלפונים בבחירת רשת אוטומטית ינדדו בטעות אל אנטנות סלולר סיניות (בחיובים גבוהים). הגדירו את הטלפון לבחירת רשת ידנית (Viettel) לפני הקטע הזה.

מפות אופליין (Offline maps) - חובה להוריד מראש את מפות האזור באופליין מאחר והתקשורת אובדת פעמים רבות במעברים. שמרו את כל מחוז הא זיאנג ב-Google Maps במצב אופליין, והוסיפו אפליקציית גיבוי (Maps.me / Organic Maps / OsmAnd). הקליטה תיעלם במעברים; מפות אופליין לא.

טעינה ואינטרנט: החשמל אמין ברוב ה-homestays. עם זאת, יש הפסקות חשמל מזדמנות במקומות הנידחים. מומלץ לטעון הכול בלילה. השקעים לא תמיד ליד המיטה - כבל מאריך קצר או מפצל סביר שיהיו שימושיים, ותרצו גם מתאם נסיעות אוניברסלי. חשוב מכול: קחו פאוור בנק (Power Bank) - רצוי 20,000 mAh, או שניים, לטעינת הסמארטפון. שימוש רצוף ב-GPS וקור מרוקנים סוללות טלפון במהירות. מטעני אופנוע לא תמיד אמינים (שקעי ה-USB של ג'יפ פותרים זאת יפה).

לבוש וציוד הכרחי

זכרו- קר באזור הלולאה. הביאו שכבות ביגוד חמות. בנוסף הביאו מעיל גשם תקני, נעליים סגורות חזקות (רצוי עמידות למים, water proof), כובע חם וכובע נגד שמש, כפפות חמות, קרם הגנה, סוללת גיבוי, פנס, נייר טואלט, כסף מזומן בשטרות קטנים (הכספומטים נדירים שם) , ערכת עזרה ראשונה קטנה ופריטים אישיים הנחוצים לכם.  לא לשכוח מצלמה, טלפון, אמצעי טעינה ותרופות אם צריך.

 פרק 11 - הערות ודגשים לצלמים

הלופ של הא זיאנג (Ha Giang Loop) בצפון וייטנאם הוא אחד ממסלולי הצילום המרהיבים בעולם, המשלב נופי קארסט דרמטיים, טרסות אורז אינסופיות ותרבויות שבטים מקומיים מרתקות.

על מנת לחזור עם בלתי נשכחות, הנה מספר המלצות.

האתגר הגדול בהא זיאנג הוא שאתם כנראה תרכבו על אופנוע ,(או תסע כנוסע מאחור " "Easy Rider" , משמע המקום מוגבל והטלטולים רבים.

מספר דגשים למי שמגיע עם ציוד צילום של מצלמת SLR ועדשות נלוות :

• עדשות: מומלץ להביא שתי עדשות עיקריות. עדשה רחבה (16-35 מ"מ) לנופים העצומים ועוצרי הנשימה, ועדשת טלה/זום (70-200 מ"מ) שהיא קריטית כדי "לדחוס" את הנוף, לבודד את כבישי הסרפנטינה המפותלים ולצלם פורטרטים מרחוק מבלי להפריע למקומיים.

• רצועת מצלמה מאובטחת: אל תצלמו עם רצועת צוואר רגילה בזמן רכיבה. השתמשו ברצועת הצלבה מאובטחת כמו    Peak Design Slide / Slide  , המצמידה את המצלמה לגוף, או בתיק גב ייעודי עם שליפה מהירה מהצד.

• רחפן   Drone - אנו בעידן הרחפנים. לכאורה, כדאי לצלם המעוניין במבטי על,להביא רחפן ןאיתו לצלם מעל.  אולם, הטסת רחפנים מכל גודל וסוג בווייטנאם היא נושא מורכב.  הרשויות נוקשות מאוד לגביו. הם אמנם מרשות זאת, אולם  אך רק בכפוף לאישור רשמי מראש, מה שהופך את העניין למאתגר מאוד עבור תיירים המטיילים באופן עצמאי.

• הגנה מפני אבק ומים: האזור מאובק מאוד ונתון לשינויי מזג אוויר פתאומיים. הצטיידו בכיסוי נגד גשם למצלמה, מפוח יד לניקוי החיישן/עדשה והרבה מטליות מיקרופייבר.

מקומות צילום ומראות שאסור לפספס

Tham Ma Pass Viewpoint  - נקודת התצפית המפורסמת ביותר הצופה על הסרפנטינות בלופ של האג זיאנג ממוקמת בראש מעבר טאם מא - בווייטנאמית Dốc Thẩm Mã. .

זוהי נקודת התצפית המרכזית והיחידה המעניקה את המראה היפהפה של תשעת עיקולי הדרך דמויי הנחש מלמעלה למטה. התצפית נמצאת ממש בפסגת המעבר, ליד בית קפה הממוקם שם . כאן כל המטיילים עוצרים כדי להשקיף ולצלם את הכביש המתפתל מטה ולהתרענן. חשוב לציין כי ברחבי הלופ של האג זיאנג ישנם מעברי הרים נוספים עם כבישים מפותלים - דוגמת מעבר מא פי לנג - אך התמונה הקלאסית של הסרפנטינות המזוהה יותר מכל עם האזור מצולמת אך ורק מנקודה ספציפית זו במעבר טאם מא. נקודת צילום מומלצת נוספת היא בקצה התחתון של מעבר Tham Ma Pass ובמרחק של 7 ק"מ ( כ 12 דקות נסיעה) מנקודת התצפית הראשונה בתחילת המעבר. תצפית זו נקראת מדרון צ'ין קואן Chín Khoanh ramp ( באנגלית Chín Khoanh ramp ) , ממנו רואים את העיקולים מלמטה למעלה.

מעבר מא פי לנג (Ma Pi Leng Pass) והנהר ניהו קו  (Nghieu Co River)- שיא המראה של הלולאה. הנוף כאן דרמטי בצורה מרהיבה . נסו להגיע לכאן בשעות אחר הצהריים (Golden Hour).  . האור הרך מדגיש את עומק הקניון ויוצר צללים יפים על ההרים. אם יש לכם רחפן, זה המקום להטיס אותו (בזהירות מהרוחות).

קניון טו סאן (Tu San Canyon) - שייט על הנהר.  שימו לב לזווית צילום נמוכה (Low-angle) מתוך סירה, המביטה למעלה אל קירות הסלע המתנשאים לגובה של מאות מטרים. השתמשו בעדשה רחבה במיוחד כדי לתפוס גם את המים בצבע ירוק ברקת וגם את קצוות המצוקים. שימו לב להבדלי החשיפה (השמיים יהיו בהירים בהרבה מהקניון המוצל) - מומלץ לצלם ב-HDR או בפורמט RAW כדי לשחזר פרטים בצללים.

טרסות האורז של הואנג סו פי  (Hoang Su Phi) . אמנם זה  מעט מחוץ ללופ הקלאסי, אך אם המסלול שלכם כולל את האזור הזה (ורצוי שיכלול)  - מדובר בגן עדן. אם אתה מגיע בעונת המים (מאי-יוני), הטרסות נראות כמו מראות ענק המשקפות את השמיים. בעונת הקציר (ספטמבר-אוקטובר), ההרים נצבעים בצהוב וזהב.

העיירה דונג ואן  Dong Vanוהכפרים סביבה כמו  Lung Cu.  צילום של אדריכלות עתיקה, שווקים מקומיים ואנשי שבטים (Hmong, Dao) בלבוש מסורתי וצבעוני.

האנשים באזור הלולאה של הא זיאנג הם חלק בלתי נפרד מהקסם.  נהגו בהם בכבוד רב. תמיד, אבל תמיד, בקשו רשות (חיוך, הרמת המצלמה ומחווה קלה עם הראש יספיקו). אם הם מסרבים או מסיטים את המבט - כבד זאת והמשך הלאה. אל תתנו כסף לילדים עבור תמונות, הדבר מעודד קבצנות ומונע מהם ללכת לביה"ס. אם אתם רוצים להודות להם, הראו להם את התמונה על מסך המצלמה - זה תמיד גורר צחוק והתרגשות.  וגם- השתדלו לצלם מרחוק.  השתמשו בעדשת 85 מ"מ, או בעדשת זום, כדי לתפוס רגעים אותנטיים (Candid) מרחוק, בהם המקומיים עסוקים במסחר ולא שמים לב למצלמה.

התמודדות עם מזג האוויר והאור באזור

הערפל . הא זיאנג ידועה בערפל כבד שיכול לכסות את ההרים תוך דקות. אל תתאכזבו. ערפל יוצר אווירה מיסטית, קולנועית  ומסתורית. תתמקדו בצילום מינימליסטי, שבו רואים רק צללית של עץ או אופנוען מגיח מתוך הלבן.

שעות האור הטובות ביותר.  כמו תמיד, זריחה ואמצע אחר הצהריים. בצהריים האור חזק, שטוח ויוצר צללים קשים על ההרים. אם אתם חייבים לצלם בצהריים, חפשו קומפוזיציות עם קווים גיאומטריים חזקים (כמו פיתולי הכבישים).

גיבוי וסוללות.  הטמפרטורות בהרים בלילה עלולות לצנוח, מה שמרוקן סוללות מהר יותר. תביא לפחות 3 סוללות רזרביות וקח איתך מטען נייד (Power Bank) חזק. גבה את התמונות מדי ערב לכרטיס זיכרון שני או לנייד.

לסיום- נגישות היא שם המשחק.   אם המצלמה תהיה ארוזה עמוק בתוך תרמיל קשור לאופנוע, אתה תתעצל לעצור ולצלם. דאג שהיא תהיה עליך או בתיק מיכל (Tank bag) שנפתח בשנייה.

סיכום

הא זיאנג מזקקת את היופי הפראי ביותר של וייטנאם: הרים, כבישים מאתגרים, ובני עמים אתניים מסורתיים. הקפידו לבחור את המסלול ואת נקודת היציאה המתאימים ללוח הזמנים שלכם (האנוי, סאפא או באק הא). הפנימו את הסיכונים במסע זה ונהגו בהתאם, הצטיידו כנדרש בציוד בטיחות ובביטוח מקיף.

הגיעו בסתיו (ספטמבר-נובמבר) או באביב (מרץ-מאי) למזג האוויר הטוב ולקציר האורז הזהוב - וצאו לדרך שמובטחת להיות משיאי הטיול שלכם.