טיול בר-מצווה 13 ימים בלגיהולנד - 7

15/08/12 - (יום ד') - פארק הקופים ופארק הוחה פלואה והפתעה

לפי התכנון, היום הזה היה אמור לכלול 3 אטרקציות נחמדות: תחילת היום בארמון האט לו באפלדורן, משם נסיעה לפארק הוחה פלואה לרכיבה כיפית באופניים ומשם, בערב, לעיירה קטנה בשם BARNEVELD שנמצאת בקרבת אפלדורן ושם התקיים באותו היום פסטיבל כדורים-פורחים. החלק הזה של היום היה הפתעה לילדים שמתים על כדורים פורחים (וגם אני). זהו יום שבו חשוב מאוד שיהיה מז"א מעולה, וכך היה.
 הנה התכנית של היום:


 לפני שאתם קוראים את התיאור הבא, מציע שתביטו בתכנית ותראו כי היו מספר אופציות לביצוע באותו היום, ובהתאם לחשק ומזג האוויר, אפשר היה לעשות דברים אחרת. אבל מכיוון שכבר בשלב התכנון היה לי ברור שנעשה הכל כדי להגיע לכדורים הפורחים, התפללתי שיהיה לנו מזג אוויר טוב, וזכיתי. אז מה לא עשינו? הילדים לא רצו לראות יותר ארמונות וטירות, ולכן הלכנו לפארק הקופים שנמצא בקרבת הארמון. הכניסה לפארק יקרה מאוד ואין תמורה בעד המחיר, אלא אם כן אתם ממש, אבל ממש חובבי קופים. קופים מכל מיני סוגים וגדלים בכלובים או חופשי, הרבה מאוד חנויות אוכל/קפה, פה ושם עוד בעלי חיים מסוגים שונים, אבל לא מעבר לזה. אני חושב שהיינו נהנים מאוד והרבה יותר בארמון האט לו, אבל המשפחה היא הקובעת את מה עושים ומתי, אז זרמתי.



אחרי שמיצינו את הפארק ביקשנו מהגיפיאס שיקח אותנו להוחה פלואה. לפארק הזה יש מספר כניסות אבל הגדרנו לגיפיאס שיגיע לכניסה שמאוד ממומלצת בפורום ובספרים, ובצדק, הלא היא כניסת אוטרלו. יש חנייה מאוד גדולה בחוץ והמחיר ממש מצחיק (משלמים ביציאה). מי שצריך או רוצה קסדה, צריך להביא מהבית. אז משלמים בקופה ומייד לאחר השער נמצאים מאות זוגות אופניים לבנות שפשוט צריך לבוא, לבחור לעלות ולצאת לדרך. אנחנו קנינו מפה של הפארק עם מסלולים אך לא חייבים כי מקבלים פרוספקט לא רע בכלל. אז מה אומר לכם? כל הבאסה של הבוקר נעלמה. כולנו על אופניים, רכיבה כל כך נעימה בתוך יער, אפשר לעצור לנוח בכל רגע, יש שילוט טוב מאוד לכל מקום, הרבה אנשים ומשפחות לידנו (היו גם ישראלים כמובן). הגענו למרכז הפארק שם נמצאים גם המוזאונים, אך לחברה' לא היה כוח למוזאון, רצו לרכב. למרות זאת את ארוחת הצהריים אכלנו שם במסעדה, לא טעים! אבל אם חייבים, אז משביע זה כן. המשכנו את המסלול, עשינו מסלול בינוני (6 ק"מ) אבל מי שרוצה ומקציב לזה זמן, יכול לבלות שם יום שלם. את החזרה לכוון הרכב עשינו במסלול ארוך יחסית כי נכנסו לאזור שיוצא קצת מהיער ונראה כמו ערבה , שטח פתוח ורוח נעימה והיינו כמעט לבד. ממש חוויה מהסרטים. האופניים מאוד נוחות אבל יכול להיות שבמהלך הדרך פתאום משהו מרגיש לא נוח או כל דבר אחר, ולכן כשהגענו למשל למרכז הפארק ליד המסעדה, כולם מחנים את האופניים שלהם באותו מקום, ויכולים לקחת אופניים אחרים (כולל של מישהו אחר שהחנה שם). אנחנו עשינו את זה כי הכיסאות של חלקנו היו גבוהים מדי. אין מה לעשות, הפארק כותב מראש כי אופניים בצבע לבן הן רכוש של כולם כל הזמן. רוצה פרטיות, תשלם על אופניים בצבע כחול. וכמעט שלא ראינו אופניים כאלה.

הערב התחיל ורצינו להגיע בזמן לכדורים הפורחים. הפסטיבל התחיל רק בשעה 1700 והיה מתוכנן עד 2300. נסיעה קצרה לברנפלד וכבר מרחוק ראינו את החניון שהעיירה הקטנה אילתרה. כי תבינו, הפסטיבלים האלה, זה למשל שהיינו בו, מתקיים אחת לשנה בחסות תושבי העייירה כדי קצת לשווק את העיירה הקטנה, וגם קצת לאסוף כסף לרווחת העיירה. ולכן, מתחם שהוא בד"כ אזור פתוח נהפך פתאום לחניון גדול, ומי שעומד בשער ולוקח כמה גרושים לחנייה אילו הם תושבי המקום ומי שעומד בשער הכניסה למתחם הבלונים, גם הם תושבי המקום שלוקחים מחיר מצחיק מאוד לכניסה. זה יותר הפנינג ענק מקומי מאשר אטרקציה תיירותית. ובדיוק בגלל זה, את הדברים האלה תחפשו בשלב התכנון, כי הכל מקומי, אותנטי והכי כיפי שיכול להיות. אז למה כדורים פורחים? כי אצלנו בארץ זה משהו שלא קיים, אולי פעם באלף שנה ובאזור אחד מסויים בארץ, אבל באירופה (וגם ארה"ב) מדובר בתרבות שלימה, אופנה ממש. ומי שאוהב את זה רק יכול לחשוב על הגשמת חלום. עבורנו זה היה ממש כך. מגיעים לרחבה, מי שרוצה לקנות כרטיס נוסף ולקבל מקום ישיבה בטריבונה שנבנתה במיוחד עושה זאת, אנחנו עשינו זאת ואני מאוד מאוד ממליץ לכל מי שמגיע למעמד כזה, לשים עוד כמה יורו אבל להנות עד הסוף מהארוע. כל חברה מסחרית גדולה בהולנד וגם מחו"ל שמכבדות את עצמן, יש להן כדור-פורח. הביאו את הכדורים ואת הסלים שלהם נגררים בגי'פים ולאט לאט ככל שירד הערב, התחילו להכניס למדשאה הגדולה את הג'יפים, הבלונים נפרשו והתחילו למלא אותם אוויר. קריין ברקע דיבר הולנדית והציג את הארוע, אבל די מהר שכחנו שזה הולנדית והתמסרנו לקריינות שלו כאילו שהבנו בדיוק על מה הוא מדובר (באמת, זה היה מדהים כשלעצמו). כדור אחר כדור, התמלאו אוויר ועלו לשמיים, לא יכולתי להפסיק לצלם.
ככה, בין לבין היו דוכנים של מזון ומשקה באזור. יש להם שיטה חמודה למכור דברים. הם המציאו מטבע מקומי לצרכי הפסיטבל, והמטבע הזה שווה 2 יורו. הולכים לקופאית שנותנת את המטבעות תמורת היורו, ואח"כ ניתן לרכוש בירה או כל דבר אחר תמורת המטבעות. אז באמת קנינו בירה גדולה לי ולאשתי, ומכיוון שעד אותו רגע (כזכור לכם) עדיין לא אכלנו פנקייק הולנדי, ראינו בדוכן את הפנקייקים ההולנדים הקטנים, המפורסמים מאוד, ופשוט קנינו 2 מנות. איזה מעדן: קטנים כאלה, חמים, עם חמאה וסוכר מעל. פשוט מעדן. אל תוותרו לעצמכם, תחפשו את זה בטיול ותאכלו.
 אז הנה תמונות מהארוע, מקווה שתתלהבו כמונו:





 הדרך חזרה לווילה הייתה ארוכה אבל הכיף של היום הזה היה לכולנו בראש, ולא הרגשנו שום דבר חוץ מסיפוק וחוויה.