*** פוסט המשך לטיול 70 יום בדרום אמריקה ***
אז אחרי טרקים ונסיעות ארוכות, הגיע הזמן שלנו למנוחה באזור הקריביים.
כמובן שיש המון אופציות באזור, ואנחנו ממש לא מומחים לעניין.
תמיד רצינו לבקר באזור קנקון המפורסם, שנמצא בריביירה מאיה במזרח מקסיקו, אז זו הייתה אופציה טבעית להתחלה מבחינתנו. בנוסף, בעוד שבוע המקומיים חוגגים סילבסטר, ורצינו לחגוג אותו בעיר "משמעותית" כדי ליהנות מהאווירה של זיקוקים, הופעות וחגיגות ברחובות.
אז ריביירה מאיה וקנקון, הנה אנחנו באים. ולמה האזור נקרא ריבריירה מאיה? על שם תרבות המאיה שהתיישבה במקום לפני אלפי שנים.
ימים 48-52 לטיול בדרום אמריקה - ימים 1-5 בקריביים - מנוחה בפלאיה דל כרמן
הבת הבכורה שלנו, שטיילה בריביירה מאיה ממש לאחרונה, המליצה לנו לא להתמקם בקנקון בשלב הראשון בביקור בריברייה מאיה.
לטענתה, העיירות הקטנות יותר, כמו פלאיה דל כרמן, מציעות רזורטים נעימים יותר, אווירה יותר אותנטית ומזמינה, ורחובות ומדרחובים יותר מעניינים.
לדעתה קנקון מציעה בעיקר מלונות מפוארים ענקיים על שפת הים, אבל העיר עצמה אינה ידידותית וצבעונית ומזמינה.
בהתאם לעצתה, החלטנו להתמקם ברזורט יוקרתי על החוף, בצמוד לעיירה פלאיה דל כרמן. העיירה פלאיה דל כרמן נמצאת רק חצי שעה נסיעה דרומה משדה התעופה הבינלאומי של קנקון.
לפלאיה דל כרמן יש גם צד ישראלי - היא בעצם נקראת על שם הגבירה מהר כרמל, שעל פי אמונת הנוצרים היא הקדושה שמגינה על אזור הר הכרמל בישראל...
אחרי טיול ארוך ופעיל, החלטנו ללכת על הרף הגבוה של פינוק, אז הזמנו חמש לילות ברזורט 5 כוכבים הכל כלול, שנקרא Hotel Grand Sunset Princess .הזמנו חדר מרווח וגדול, עם ג'קוזי במרפסת, וקרוב לים. המלון נמצא חמש דקות נסיעה ממרכז העיירה, והוא מפנק עם מסעדות יוקרתיות מכל הסוגים - יפנית עם מופע בישול וצלייה שמבוצע ממש מולך, איטלקית, מקסיקנית, מסעדת בשר וכדומה - כל ערב אוכלים במסעדה מעניינת אחרת. וכמובן אינסוף בריכות, אוכל ושתייה חופשי לאורך היום, חוף ים נחמד עם סאפ וקיאקים בחינם, חדר כושר וכדומה. אני מניח שכך מאורגנים רוב הרזורטים באזור.
את המלון הזמנו ברגע האחרון, והוא היה היקר והמפנק ביותר בטיול שלנו.
למרות שהמלון היה כמעט מלא, הוא משתרע על שטח ענק, ולכן לא הרגשנו עומס כלשהוא בבריכות או במסעדות. במהלך ימי השהייה בעיקר נהנינו, אכלנו טוב, והתערבבנו עם שאר האורחים, שחלקם הקטן היו משפחות יהודיות מארצות הברית. ברוב הימים כמובן שרצנו בבריכות עם כוסות שתייה ביד, נחנו שנ"צ מתבקש, ואכלנו גלידה מול ההופעות הנחמדות בערב של אקרובטים או זמרים.
באחד הערבים יצאנו, באמצעות ההסעה של המלון, למדרחוב הנחמד והידידותי של פלאיה דל כרמן, וחזרנו במונית כי היה כבר מאוחר בערב וההסעות חזרה למלון כבר הפסיקו. המדרחוב מאוד נחמד וצבעוני ומזמין, חנויות ומסעדות מכל טוב ומקומיים ידידותיים. מאוד מומלץ.
בערב אחר יצאנו בהסעה מאורגנת מהמלון, לבילוי במועדון הקוקו בונגו הידוע בקנקון. המועדון ידוע בהופעות מיוחדות, עם זמרים ואקרובטים מתעופפים, וכמעט כל מי שמגיע לאזור מבקר בו. וגם אנחנו. את הכרטיסים הזמנו במלון עצמו, והם כללו הסעה הלוך חזור.
כל הביקור במקום ממש לא היה מה שציפינו. המקום קטן יחסית, ויש בו במות שמפוזרות בכל הגבהים והכיוונים. קיבלנו מקום מצוין על אחת הטריבונות, בישיבה, אז ראינו הכל בצורה טובה. אם תראו שלוקחים אתכם למקום פחות מתאים (למרות שנראה שמכל המקומות רואים היטב), טיפ למלווה ימקם אתכם כמעט בכל מקום שתרצו.
המוזיקה במועדון טובה, ואפשר לרקוד בה בכיף בחלק מההפסקות במופעים. אבל, ההופעות עצמן ממוסחרות מאוד. הן חוזרות על מוטיבים אמריקאיים שידועים לכולנו עם ה"גיבורים הידועים" של ספיידרמן ואחרים, וחיקויים של זמרים מפורסמים כמו מייקל ג'קסון ואחרים. בכל ההופעות יש רקדנים מתעופפים וכדומה.
נכנסנו למקום בסביבות תשע בערב, והביקור ארך לא פחות מחמש שעות מליאות. הזמן איכשהוא עובר כשרוקדים וצופים בהופעות, אז אני לא יכול להגיד שסבלנו. אבל, ביחס למחיר ולמוניטין, זה היה המוני וממוסחר לעייפה.
הרקדנים והזמרים כמובן היו מקצועיים, ורואים שמדובר באנשים מוכשרים, אבל הסגנון והתוכן ממש לא הרגישו ייחודיים או מעניינים במיוחד.
ובכל זאת, חגיגת מוזיקה וראש טוב באופן כללי. האם אני ממליץ לכם ללכת למועדון הזה? לא במיוחד. האם תלכו אם תהיו שם? כנראה שכן... (-:
גם בפלאיה דל כרמן יש סניף של המועדון הזה, שפחות "נחשב".
ימים 52-55 לטיול בדרום אמריקה - ימים 6-9 בקריביים - קנקון ואיסלה מוחרס
את השהייה שלנו ברזורט המפנק בפלאיה דל כרמן, אנחנו מסיימים בתאריך 28 לדצמבר, רק שלושה ימים לפני מסיבות השנה החדשה. כאמור, רצינו לשהות בעיר "משמעותית", שבה כנראה מסיבות קבלת השנה החדשה יהיו מעניינות יותר. אז החלטנו להתמקם בקנקון לכמה ימים, ולקבל בה את השנה החדשה. חפרנו קצת על המלונות במתחם ה-7 הידוע, אבל אף אחד מהם לא "דיבר" אלינו. מחירים בשמיים וזה בעצם עוד רזורט כזה או אחר. לא רצינו שוב הכל כלול - לאחר חמישה ימי רזורט רגועים, העדפנו יותר להסתובב ולהתערבב.
מבדיקה שעשינו הסתבר לנו שגם חוף הים באזור מתחם ה-7 אינו ממש אטרקטיבי, מבחינת גלים ורוגע וכדומה.
בסופו של דבר החלטנו להתמקם לארבע לילות, עד ה-1 בינואר 2026, במתחם סגור של דירות נופש בצפון העיר. המתחם נמצא במרחק הליכה מהמעבורת ששטה לאי הידוע איסלה מוחרס (אי הנשים).
להלן מפת האזור, אז תלוי מה אתם מחפשים כשאתם מגיעים לקנקון. בכל מקרה לא לישון בתוך העיר עצמה, אלא רק באזורים התיירותיים המרכזיים - העיר פחות נעימה בלילה והיא די מוזנחת מחוץ למרכזי התיירות:
המקום שבחרנו נקרא Amara Cancun Beachfront, והזמנו אותו דרך AIRBNB. המתחם נמצא ממש מול חוף הים, הרחק מהבלגן והעומס של מתחם ה-7, ויש בו בריכה מפנקת, שמירה 24/7, והוא מסודר ויוקרתי ושקט. מבחינתנו המקום התגלה כמהנה ביותר. דירה פרטית בקומה גבוהה עם נוף לים (ולא חדר קלאוסטרופובי במלון), מיקום טוב, וגם חוף ים נחמד ושקט שמתאים להליכת בוקר וכדומה:
אז אנחנו מאוד ממליצים לשהות במתחם הזה בביקור בקנקון, במקום במתחם המלונות הגדולים. זה במיוחד כדאי אם אתם שוהים ממילא בעוד אתרים אקזוטיים בקריביים במהלך הטיול (כמונו).
במהלך השהייה שלנו טיילנו בקנקון כלהלן:
היום ראשון בקנקון - מעבר מפלאיה דל כרמן לקנקון
את היום הקדשנו למעבר והתמקמות בקנקון.
בערב יצאנו לסיבוב בקניון הענק המרכזי של קנקון, Plaza Las Americas, ומשם המשכנו ברגל על השדרה הפונה מזרחה מהקניון, Av. Rbla. Fonatur, עד לים. שם למדנו שההכנות לחגיגות קבלת השנה החדשה כבר התחילו, וכבר יש דוכנים נחמדים של אוכל וכל מיני דברים לאורך השדרה.
שמנו לב שהיו שם בעיקר מקומיים, והסבירו לנו שרוב התיירים מתרכזים באזור ה-7 הידוע של קנקון. רוב התיירים מבלים בעיקר בתוך המלונות הכל כלול שנמצאים שם, ואינם מגיעים כמעט לאזור הזה.
חבל - ממש נחמד שם, אווירה טובה ואותנטית.
היום השני בקנקון - ביקור באיסלה מוחרס
האי איסלה מוחרס הוא מהקטנים באיים הקריביים - אורכו כ-7 ק"מ בלבד, ורוחבו המקסימלי רק 600 מטרים.
בעבר הרחוק, האי הוקדש על ידי בני המאיה לאלת הלידה והרפואה. כשהגיעו אליו הכובשים הספרדים, הם מצאו בו פסלים רבים של נשים. לכן, הם קראו לו "אי הנשים" - Isla Mujeres בספרדית.
אל האי מגיעים במעבורת של כחצי שעה מקנקון שבמקסיקו. יש מעבורת שיוצאת מאזור המלונות עצמו, שהיא יקרה מאוד עד פי שלושה במחיר, ופועלת פחות שעות ביממה. לכן, היא לא מומלצת. המעבורת האחרת, של חברת Ultramar, יוצאת מ-Puerto Juárez שנמצא בצפון קנקון (הגעה בנסיעה קצרה של רבע שעה מחופי קנקון במונית). המעבורת הזו פועלת בין השעות 5:30 בבוקר ועד 23:30, ומשמעותית זולה יותר, ולכן היא המומלצת מכל הבחינות.
למרות גודלו הקטנטן של האי, יש בו הכל מהכל - נקודות תצפית, מסעדות וברים, חופים פראיים גועשים בצד המזרחי וחופים רגועים בצד המערבי, אתרי שנורקל וצלילה צבעוניים, ואפילו לגונה קטנה ופסטורלית.
רוב התיירים מטיילים באי עם גולף קארט חביב ואיטי, שאותו שוכרים לשמונה שעות במחיר מופקע מהמקומיים. באי יש גם מקומות לינה נחמדים, ואפשר לבלות בו לילה אחד או שניים בכיף, כולל מנוחת חופים וטיול באי. בשעות היום, האי והחופים שלו עמוסים במבקרים שמגיעים בהמוניהם מקנקון. אבל בשעות הלילה, הוא מתרוקן והופך לרגוע יותר.
אנחנו בחרנו לשהות באי יום אחד מבוקר עד ערב, גם כי לא רצינו להתעסק עם המזוודות במעבר לאי קטן, וגם כי תכננו ממילא לבקר ולישון באי קריבי בהמשך. כדי להבטיח שיהיה לנו גולף קארט לטייל באי, וכדי לטייל בו רגע לפני שההמונים מגיעים, בחרנו להגיע אליו בסביבות שעה שמונה בבוקר. כשקמנו בבוקר יחסית מוקדם באותו היום, קיבלה את פנינו זריחה יפה ממש מול מרפסת הדירה:
מקום הלינה שלנו נמצא במרחק הליכה מהרציף של המעבורת, אז היה פשוט וקל להגיע למעבורת. רכשנו כרטיסים הלוך חזור בדוכן הסמוך לרציף, כ-70 דולר לזוג. אין צורך לרכוש מראש. נקודת הנחיתה באי היא קרוב לקצה הצפוני שלו.
כשהגענו אל האי הלכנו ישירות למגרש של חברה שנקראת Isla Mujeres Golf Carts Joaquin בגוגל מפס. החברה הייתה מומלצת מבחינת תקינות הרכבים והשירות, והמגרש שלה נמצא ממש ביציאה מרציף המעבורת. שכירת הגולף קארט הייתה פשוטה ומהירה, כ-100 דולר לשמונה שעות. אפשר גם לשכור רק לשעתיים בחצי מחיר, אבל כדאי לשכור ליום מלא כדי לא להיות לחוצים ולטייל בכיף. כמובן שאין ביטוח לכלי, ואתם אחראים לכל מה שיקרה לו, אז כדאי ליסוע בזהירות.
הנסיעה בגולף קארט איטית, וההיגוי קצת קשה. החלק הכי חשוב הוא לשמור מרחק מכל מה שמסביב ולהיות ערניים - לקארט לוקח זמן לעצור, מאחר ואין לו ברקסים טובים כמו של רכב רגיל. בנוסף יש הרבה אופנועים וגולף קארטים אחרים בכבישים, חלקם עם נהגים צעירים ולא מנוסים.
בזמן החנייה של הכלי, במיוחד אם יש שיפוע מסוים, אפילו קטן, חשוב מאוד להניח שני אבנים סמוך לגלגלים, כדי למנוע הידרדרות לא רצויה. בלם היד עובד חלקית במקרה הטוב...
בעקרון, בצד הצפוני לנקודת ה"נחיתה" באי, נמצא אזור החנויות והקניות והמדרחובים העיקרי. באזור הדרומי שהוא ארוך וגדול יותר, נמצאים יותר אתרי טבע ותצפיות. בחרנו להתחיל מהצד הדרומי ולהשאיר את מתחם הקניות וצפון האי לסוף היום (מדובר באזור קטן יחסית שצריך לטייל בו בעיקר בהליכה, וגם קצה האי הצפוני נמצא ממש מול השקיעה).
בשלב ראשון נסענו לאכול ארוחת בוקר, בבית קפה מומלץ ומעוצב שנקרא 42 Coffee & Bistro. המקום חביב, אוכלים בחוץ בתוך חצר פורחת ומעוצבת, והאוכל טעים מאוד:
בסמוך לבית הקפה נמצאת כנסייה קטנה שנקראת Chapel of Guadalupe ממש על החוף. הכנסייה יפה ונמצאת על רחבה נחמדה ממש מול הים:
במרחק נסיעה קצר של כמה דקות משם, נמצאת Laguna Macax. אפשר לטייל מסביב ללגונה ברגל או סתם לעצור לקפה נוסף עם קינוח מתוק, בבית הקפה המעוצב Piacere:
משם נוסעים עוד כמה דקות עד לאזור שנמצא ממש בקצה האי הדרומי, ונקרא Punta Sur. הכניסה לחלק מהמתחם הזה מוסדרת עם פסלים ומיצגים, והיא בתשלום של כ-5 דולר לאדם. לא ברור למה צריך לשלם עבור דבר כזה, אבל אנחנו כבר שם. המקום יפה ופסטורלי:
ליד המתחם Punta Sur ומחוצה לו, יש נקודת תצפית יפהפייה שנקראת בגוגל מפס Perimetral Sur scenic overlook. חובה לעצור שם ולהתרשם מהנוף ומי הים הצלולים. מרחוק, בקו האופק, אפשר גם לראות את המלונות של קנקון:
השעה הייתה כבר שעת צהרים, ומזג האוויר הפך לחם ולח יחסית, אז החלטנו לחפש מקום להתמקם לדרינק וארוחת צהרים, וטבילה מתבקשת במים. את מה שחיפשנו מצאנו לאחר נסיעה קצרה, במסעדה שנקראת Kin ha Isla Mujeres Restaurant. המסעדה ממש על המים עם חוף נחמד, ואפשר לשכב על מיטות השיזוף שנמצאות ממש מול המים. מול המסעדה יש רציפים מעץ שאפשר ללכת עליהם:
אחת האטרקציות המובילות באיסלה מוחרס, שיוצאת גם מקנקון, הוא שיט קטמרן לשנורקלינג וביקור במוזיאון תת ימי ועוד אטרקציות שקועות מתחת למים. מחיר האטרקציה ליציאה מאיסלה מוחרס הוא כ-50 דולר לאדם ואורך כ-3 שעות. לא תכננו לעשות את השיט הזה, אבל אז התברר לנו שהוא יוצא גם מהרציפים שמול המסעדה הזו. לצערנו, זה התברר לנו מאוחר מידי אחרי שהשיט האחרון כבר יצא (השיט יוצא עד שעה 13:00 בצהריים בערך). אז אם אתם מעוניינים, אפשר לשלב את זה, אבל מיד כשמגיעים למסעדה צריך לבקש לדבר עם אדם שנקרא "הקפטן", והוא כבר יסדר לכם את כל מה שצריך...
בנוסף, יש במסעדה מתחם בריכות מים מתוקים, ומתחם אוכל ממש על ידו שצופה לים. זה נחמד כי יכולנו להתרחץ ולהתנקות לפני ארוחת הצהריים, ואז עברנו לבריכות לדרינק נוסף מול הנוף, בלי הדביקות והחול של חוף הים:
בסך הכל שהינו במתחם כשלוש שעות, ויכולנו גם להתרחץ ולהתלבש בחזרה בבגדים נוחים. היה לנו מאוד טוב ורגוע שם, מומלץ - Kin ha Isla Mujeres Restaurant.
בסביבות שלוש בצהריים המשכנו הלאה, ונסענו כחצי שעה ישירות לאזור הצפוני והעמוס חנויות, מסעדות ואנשים.
בדרך עברנו ליד המגרש ששכרנו ממנו את הגולף קארט. משום מה, עמד שם אחד העובדים וסימן לנו בתוקף שנעצור ונחזיר את הכלי. מכיוון שהיו לנו עוד כמה שעות עד תום השכירות, לא התייחסנו והמשכנו הלאה. אחר כך הבנו שהסיבה לסימון היא שמהנקודה הזו וצפונה הכל נהיה עמוס ופקוק, אין בהכרח מקומות חנייה נוחים, ונסיעה במדרחוב עצמו היא בעייתית וצרה ויש הרבה אנשים הולכים בדרך.
בכל מקרה, המשכנו הלאה בנסיעה, חצינו את הרחובות הצרים, ומצאנו חניה מסודרת בנקודה שנקראת בגוגל מפס Isla Mujeres Letters. הנקודה נמצאת על הטיילת של האי, וקרוב אליה יש את השלט המפורסם של האי:
צמוד לשלט ראינו גרפיטי ענק יפה ומרשים על קיר של אחד הבניינים:
לאחר שהחנינו את הגולף קארט בצורה מסודרת ומאובטחת עם אבנים, הסתובבנו ברחובות - קצת קניות, ארטיק קריר מתבקש וכדומה.
השעה כבר הייתה ארבע אחר הצהריים, והגיע הזמן שלנו להחזיר את הגולף קארט.
בכביש הראשי, ממש מאה מטר לפני המגרש, כמה הולכי רגל צעירים התפרצו למעבר חצייה, אז נאלצתי לעצור בפתאומיות. שניה אחרי זה נכנס בנו גולף קארט אחר שהיה מאחורינו. היה מדובר בכלי עמוס קיאקים וארבעה מבוגרים, ולטענתו בגלל זה הוא לא הצליח לעצור בזמן:
אחרי ההיסטריה הראשונית ובדיקה שאף אחד לא נפגע פיזית, הסתבר שכל החלק האחורי של הקארט שלנו נשבר. הנהג הפוגע טען שהוא עובד של אחת מחברות ההשכרה של הקארטים. הסיבה לעומס על הכלי, הייתה שהוא נסע לחלץ תיירים צעירים שנסחפו עם הקיאקים. הם לא ידעו איך לחזור, אז הוא נסע לאסוף אותם וכולם נסעו ביחד על הכלי. הוא אמר לנו שהוא מכיר את הבעלים שממנו שכרנו את הגולף קארט, והוא ידבר איתו ויסגור את העניין. אני כמובן התעקשתי שיסע איתנו למגרש כדי שלא יהיו הפתעות. וכך היה. הגענו למגרש, הסברנו מה קרה, וחברת ההשכרה לא עשתה שום בעיות ושיחררה אותנו מיד.
בדרך החוצה הסתכל עלינו הבחור שסימן לנו לעצור מקודם, עם פנים של "אמרתי לכם"...
אז לסיכום חווית ההשכרה של הגולף קארט, אנחנו ממליצים על החברה הזו - מחיר כמו כולם, אבל שירות טוב והוגן.
משם הלכנו לקצה הצפוני של האי ברגל, כדי להגיע אל החוף Playa El Cocal שצופה למערב, ויש מולו שקיעות יפות. התיישבנו באחד הברים שעל החוף בסביבות שעה חמש, וצפינו בשקיעה יורדת אט אט. מקסים ונעים ורגוע:
עלינו על המעבורת חזרה בסביבות שמונה בערב, ובתשע כבר היינו בדירה, אחרי מקלחת, ועם קפה במרפסת מול הים.
אחלה יום - לא לוותר על איסלה מוחרס בשום אופן!!!
היום השלישי בקנקון - חופי קנקון ושווקים ומרכזי קניות
אזור ה-7 בקנקון נמצא קרוב אלינו. מכיוון שהוא כל כך מפורסם, החלטנו שהיום נטייל באזור הזה. אני לא הצלחתי להבין מהאינטרנט מה בדיוק יש באזור הזה מבחינת להסתובב ולחוות אותו. אז פשוט נסענו במונית לשפיץ של השבע, והלכנו משם דרומה על החוף ברגל. מאחר והמלונות נמצאים בין החופים והכביש הראשי, צריך למצוא מקום שאפשר לעבור בו לחוף עצמו.
אחת הנקודות שמאפשרות את זה נקראת בגוגל מפס: Acceso Playa Gaviota Azul, ודרכה נכנסנו לחוף.
הגענו בסביבות תשע בבוקר, כדי להימנע מפקקים ומהמוני המבקרים בחופים. לאחר הכניסה לחוף התחלנו ללכת דרומה. בסך הכל מדובר ברצועת חוף יפה, עם כמה נקודות נחמדות לתמונות. אחת מהן היא קבוצת סלעים מוגבהת. לא מדובר במשהו מלהיב במיוחד, ושדירת מבני המלונות הצמודים לחופים, גורעת לטעמינו מהפסטורליות של המקום ומפוטנציאל הייחודיות שלו:
כשמיצינו את ההליכה על החוף, רצינו לצאת לכביש הראשי. אבל המלונות צמודים אחד לשני ולא בכל מקום יש מעבר רגלי ביניהם לכיוון הכביש. מכיוון שלא רצינו לחזור כל הדרך חזרה למעבר שנכנסנו דרכו, פשוט חתכנו דרך אחד המלונות שהייתה לו חזית יחסית גדולה לחוף, עם בריכות ומדרגות ומיטות שיזוף לכיוון החוף. למרות שהיו משגיחים במעבר מהים לתוך שטח המלון, אף אחד לא העיר לנו, ופשוט יצאנו דרך לובי המלון לכביש הראשי.
משם הלכנו על הכביש הראשי למרכז הקניות שנמצא באזור ה-7 ונקרא Plaza la isla - נחמד וחביב לשיטוט וקצת קניות וקפה.
לאחר מכן נסענו במונית לשוק מקומי במרכז העיר שהיה עם חנויות נחמדות ואותנטיות Mercado 28 - מומלץ מאוד.
משם הלכנו ברגל לשוק מקומי שנקרא Market 23 (מיותר לחלוטין לבקר במקום הזה).
עד אחר הצהרים די מיצינו את מרכז העיר ואת מתחם ה-7, ובכלל לא התרשמנו משניהם. הם ממוסחרים לעייפה, או מלאים מלונות ענק שאין מה לעשות באזור שלהם, או נראים כמו עיירה מקסיקנית מוזנחת.
האזורים היחידים שכדאי לבקר בהם בעיר הם:
מרכז הקניות Plaza Las Americas, והשדרה Av. Rbla. Fonatur שמובילה ממרכז הקניות לים.
מרכז הקניות Plaza la isla שנמצא באזור השפיץ של מתחם ה-7.
השוק במרכז העיר שנקרא Mercado 28 וכולל חנויות קטנות ומסעדות אותנטיות ונחמדות.
ואם תבדקו מה מקור השם קנקון, אז תראו שמדובר במילה משפת המאיה שמשמעותה "קן נחשים". אזור ה-7 נקרא כך בעבר בגלל שהוא היה שורץ נחשים. לטעמי, זה מתאר די נכון את העיר הלא מרשימה והאובר רייטד הזו, ביחס ליעדים אחרים אפשריים בקריביים במקסיקו או מחוצה לה.
היום הרביעי והאחרון בקנקון - בילוי באזור מתחם AMARA וקבלת השנה החדשה עם המקומיים
31 בדצמבר 2025. קפה של בוקר במרפסת הדירה עם נוף לים במקסיקו. לא רע להתחיל ככה את היום האחרון בשנה. במהלך הבוקר והצהרים אנחנו מטיילים בחוף הצמוד למתחם הדירות, ומתרעננים בבריכה הכמעט ריקה:
לאחר מנוחה טובה, בסביבות שעה תשע בערב, אנחנו נוסעים במונית לעיר כדי לחגוג את כניסת השנה החדשה עם המקומיים. מהמונית ירדנו בנקודה Parador Fotográfico - Letras Cancún Malecón, ומשם הלכנו ברגל עד לבמה המרכזית של קנקון, שנמצאת ממש על הים בנקודה Malecón Tajamar.
ציפינו לפקקים והמוני אנשים וצפיפות, אבל המקום מאורגן היטב, ואין תורים בדוכנים ובמסעדות האוכל הזמניות שפזורות לאורך השדרה. מזג האוויר מצוין ונעים, וזה חידוש בשבילנו - בשנים האחרונות בילינו את הסילבסטר בכל מיני ערי בירה באירופה הקרה, עטופים במעילים וכובעי צמר.
לאחר ביקור בכמה דוכנים, אנחנו מתמקמים באחת המסעדות ואוכלים טאקו מקומי משובח, כשרק מקומיים מסביבנו. לאחר כשעה, אנחנו ממשיכים לצעוד לכיוון הים והבמה המרכזית. האזור מאובטח עם הרבה כוחות אבטחה בצדדים, אז אנחנו מרגישים בטוחים.
אנחנו מגיעים עד כמה עשרות מטרים מהבמה, שכבר פעילה ומרעישה. רוקדים עם כל המקומיים, כשכמעט ואין תיירים מסביבנו. בצידי האירוע יש שולחנות עבור המבוגרים והילדים, שיוכלו לשבת ולהקשיב למוזיקה בצורה נוחה. השוטרים שנמצאים במקום מוודאים שרק הם ישתמשו בשולחנות האלה.
המוזיקה מאורגנת לפי מדינות האזור, קצת ברזילאית, קצת ספרדית, קצת אנגלית. ולרוב שירים מוכרים. יש תחושה של שמחה ואותנטיות באוויר, ואנחנו מצטרפים בכיף.
רבע שעה לפני חצות כל אורות הרחוב כבים, ואנחנו שומעים זמזום שהולך ומתקרב אלינו. מעלינו נחיל של רחפני תאורה, שמהווים את המופע המרכזי לפני חצות.
הרחפנים מציגים תצורות ותנועות שונות ויפות בשמיים:
לקראת שעת חצות הרחפנים מציגים ספירה לאחור מרשימה, יפה וייחודית. כל הקהל סופר לאחור ביחד, וגם אנחנו. ביחד עם כולם אנחנו קופצים ומתנשקים, מקווים שהשנה החדשה תהיה טובה אלינו לפחות כמו השנה הקודמת, ובשמיים מתנוססת הברכה המתבקשת HAPPY NEW YEAR 2026:
מיד לאחר חצות ה-DJ מעלה מדרגה עם מוזיקת ריקודים מקפיצה, ואנחנו איתו...
לדירה חזרנו בשתיים לפנות בוקר, עייפים ומרוצים מהבילוי שלנו בריביירה מאיה. מחר מדינה חדשה ויעד חדש אחרון שלנו בטיול בדרום אמריקה, אז יש למה לצפות...
עד כאן הביקור שלנו בריבריירה מאיה - את המשך הטיול שלנו בקריביים, במדינת האי היפהפה ג'מייקה, אפשר לקרוא בפוסט הבא שלי, שהוא האחרון לגבי דרום אמריקה.
