חלק י' - בייג'ין

21-28.4.2015

נוחתים בבייג'ין בסביבות שעה 4 אחה”צ, טיסה בת 3 שעות שבה חילקו אוכל. המבורגרים שבמקום לחמניה היו עטופים באורז. נחמד.

מחליטים להתחיל כבר עכשיו את החוויה של המטרו בעיר. עולים על רכבת האקספרס שיוצאת משדה התעופה למרכז העיר. יורדים בתחנה האחרונה שלה ושם מחליפים למטרו מספר 2. אחרי כמה תחנות מחליפים למטרו 5 שיש לו תחנה ממש מתחת למלון שלנו. הסתדרנו מצוין אלא שלא מצאנו מעליות בתחנות. אם היו מדרגות נוסעות עלינו איתן ועם המזוודות, אבל היכן שלא היה בן זוגי נאלץ לסחוב אותן במעלה המדרגות.

כשיצאנו בתחנת המטרו שע”י המלון שאלנו מקומית היכן המלון, היא חיפשה בטלפון שלה, ושלחה אותנו לעבר השני של הכביש. לחצות כביש בסין בכלל ובבייג'ין בפרט הוא לא דבר של מה בכך. אין זכות קדימה לאנשים ואתה כל הזמן חושש להידרס. אחרי שכבר חצינו מישהו במשרד סמוך אמר לנו לחצות בחזרה ושהמלון ממש ע”י היציאה מהמטרו. חצינו שוב. שם פגשנו את אותה בחורה מקודם. היא כל כך הצטערה שהטעתה אותנו שהתחילה לברר עם מי שאפשר ובסוף הראתה לנו את הכניסה למלון שהיה 50 מטר משם.

הגענו למלון מקסים שהיו עליו כבר המלצות בלמטייל. החדר, שהיה בקומה ה-8, מרווח, מואר, יפה, עם חלון שמגיע עד הריצפה וצופה על בתי העיר. המיקום לא רחוק מהעיר האסורה ובמטרו קל להגיע בזמן קצר לפארק השמיים ולשוק המשי.

המלון Park Plaza Beijing Wangfujing אנחנו שילמנו 657 יואן ללילה

כשהגעתי לבייג'ין כבר התחלתי להגיש רע. מנוזלת וחסרת כוח. אחרי סיבוב קצר בבייג'ין המצב החמיר ונוספו שיעול, צרידות קשה ודלקת עיניים.

כשטיילנו ראינו חתיכות קטנות שנראות כמו פוך עפות באוויר, כמויות עצומות של חתיכות נמצאות באוויר בכל מקום כל הזמן. בהתחלה חשבנו שאולי מדובר בפריחה של צמחים אבל אחר כך התברר שזהו הזיהום אוויר הקיים בסין. חלק גדול מהסינים הולכים עם כיסוי לאף ולפה וגם אני קניתי כזה לאחר מכן, אבל זה היה כבר מאוחר. החתיכות נכנסות לדרכי הנשימה ולעיניים. לא נעים.

עם שפעת כל כך חריפה אי אפשר היה לטייל ועד שהצלחתי להתאושש נשאר לנו מעט מאוד זמן בבייג'ין. כנראה שנצטרך לבוא שוב….

בזמן שנותר היינו בכמה אתרים מרכזיים.

העיר האסורה וסביבתה – נסענו בתחתית לכיכר טיאננמן, נכנסנו לבקר בהיכל לאומנויות הבמה "הביצה" Centre for the Performing Arts. מבנה מרשים מבפנים ומבחוץ. הוא מחולק לשלושה חלקים: תאטרון, אופרה, מוזיקה. לכל תחום אולם מרשים משלו להופעות וכן חללים גדולים המספרים על המופעים שהיו בו ועל האמנים שהופיעו בו. התצוגה אינטראקטיבית ומעניינת. שווה ביקור (30 יואן לאדם).

משם הלכנו לכיכר טיאנננמן. כיכר גדולה. תיירים רבים ומולה מבנה גדול שהוא המוזילאום של מאו. שוטרים בכל מקום שומרים על הסדר בעמידה זקופה ואינם זזים.

חוצים את הכביש ונכנסים למתחם של העיר האסורה. אלפי אנשים צועדים פנימה במקביל אלינו.

קראנו שממש לפני הכניסה לעיר האסורה נמצאים המוזיאון והפארק הקיסרי (Royal Ancestral Temple)

ומומלץ להיכנס אליהם. אנחנו נכנסנו.

הגן מקסים ואם התעייפתם זהו המקום לנוח. יש פה שלווה וצפייה בנהר. המוזיאון דורש הליכה בתוך הפארק ולנו הוא נראה מיותר. (הכניסה לאדם: 2 יואן לגן ו-15 יואן לארמון המלכותי).

משם נכנסים לעיר האסורה. המקום מרשים ביותר ועצום בגודלו. נמצאים שם אלפי איש ועדיין לא צפוף שם. חתנים וכלות מגיעים לשם כדי להצטלם. בזמן שהיינו היו שלושת המבנים המרכזיים היו בשיפוצים וסגורים לכניסה.

אנחנו לא התרשמנו באופן מיוחד מהעיר האסורה, אולי בגלל שראינו לפני כן הרבה מבנים דומים, אבל באחד המבנים הייתה תערוכה של תמונות מיוחדות ואני מעלה כאן שתיים מתוך כעשרים תמונות.

יצאנו ביציאה הצפונית ולא הצלחנו לעצור מונית. אחרי זמן מה נעצרה על ידנו ריקשה ובלית ברירה הסכמנו לעלות עליה ולהגיע איתה למלון. הריקשה נסעה על כבישים ראשיים ובין בניינים מתמרנת בין המכוניות. היה קצת מפחיד.

בגלל הזמן הקצר שעמד לרשותנו, את הנסיעה לחומות סין (שהתכוונו לעשות לבד בתחבורה הציבורית) עשינו בטיול מאורגן, ובדרך עצרנו גם בקברי שושלת מינג (400 יואן לאדם).

אוטובוס חצי ריק אסף אותנו לסיור שעוצר קודם בקברי שושלת מינג. בדרך חצינו את בייג'ין והמדריך שהיה מעניין הסביר והראה מקומות בדרך וכך זכיתי לראות את האיצטדיון האולימפי “קן לציפור” שלא הספקנו לבקר בו.

מקברי שושלת מינג (אתר לא מרשים במיוחד)

ממשיכים לחומות בקטע של באדאלינג. בחלק הזה יש רכבל ישירות לחומות (50 יואן לאדם) ולנו, כרגע, אין כוח או רצון לטפס למעלה בעצמנו.

יש זמן למעלה כשעה לשוטט על החומה ולהצטלם. יורדים ברכבל ומתחילים את הדרך חזרה לעיר. בדרך עוצרים במפעל משי שמוכר מצעים ושמיכות ונתקעים שם המון זמן בגלל זוג שמעוניין לקנות.

הגענו לכמה שעות לשוק המשי, בעיקר כדי לקנות משקפיים, עשינו כמה זוגות מולטיפוקל. אני מאוד מרוצה. הזמנו אותם בחנות של סימון לפי המלצות פה באתר.

נסענו גם לפארק השמיים, הגענו קרוב לשעת הסגירה וטיילנו קצת בפארק, בשעה זו המקדש כבר היה סגור. המקום יפה, ירוק וראינו שם משפחות מטיילות ומבוגרים משחקים משחקי כדור ומה-גונג.

ביום הטיסה אישרו לנו מהמלון להישאר עד שעה 5 בחדר כך שעוד נסענו לעשות קצת קניות. חזרנו למלון. מונית לשדה התעופה (150 יואן) ותוך 11 שעות נוחתים בישראל.

הפוסט הקודם: יאנגשו